היבטים אפשריים על משמעות החיים
שני היבטים אפשריים מתוך אין ספור אפשרויות
"1הרהורים דרכו של עולם דרכו של אדם דרכו של אדם בעולם
נתגלתה לפני נשמתי והבהירה לי ש:
"אין מנוס ואין מפלט,
מלמלא את אשר נשכח
להיזכר ביעד...
לקריאת הפוסט
נפילה מופלאה
יום שני התברך בשעות הערב בגשמים סוערים למדי שמלאו את הכבישיםוהמדרכות בשלוליות גדלות והולכות ובזרמי מים המחפשים דרכם אל הניקוז.
הגדילו לעשות המרזבים שהתעקשו להטיל מימיהם ממרומי הקומות הראשונות...
לקריאת הפוסט
פעמוני רוח בעקבות מקסימה
תפילה
פעמוני רוחי
מצלצלים לעת ערב
רוח קלה בהם נוגנת
ומניעה בנגיעה
חרש חרש
נים לא נים
זעים קלות
נפגשים ונפרדים
ופורטים ושוזרים
תפילה זכה וטהורה
מרעיפה אורה
פועמת בפעמוני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ס}כל שנה כשאני שומעת את האמירה: כי האדם עץ השדה. בסימן של הקבלה
אני רוצה לטעון לראייה שונה
היום עשיתי זאת.
השולחן נקי
אפתח בציטוט
"יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה, לא-תשחית את-עצה לנדוח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות: כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור. כ רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אותו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר
וחושפים בדיני המלחמה שבספרנו:
"כי האדם עץ השדה" - הרי 'כי' משמש בלשון דילמא (- שמא). שמא האדם עץ השדה להיכנס בתוך המצור מפניך, להתייסר בייסורי רעב וצמא כאנשי העיר, למה תשחיתנו?
לפנינו משפט תוכחה הנאמר בפתוס מוסרי: הקריאה לשלום הושבה ריקם, והמצור על העיר נמשך ימים רבים. מצור הוא דבר אכזרי, והוא מכוון לייסר את אנשי העיר ולהמיתם ברעב ובצמא "עד רדתה" של העיר. כאשר הכול עוסקים בהבאת מוות וחורבן והאדם נחשב כדומן, מה ערך לעצי המאכל הפזורים מסביב לעיר? לא כן אומרת התורה: מלחמתך היא נגד בני אדם, אולם עץ השדה נותן הפרי - סמל הצמיחה והשגשוג, אי של שלום בתוך מרחבי המלחמה וההרס - הוא אינו אויבך, ובכן "למה תשחיתנו" חינם?
עד כאן ציטוט המקור וציטוט הפרשנות
אני מביאה ציטוט זה כדי לראות בזוית שונה את הפרשנות לאמירה \שאלה : כי האדם עץ השדה
יש הבוחרים לראותו כאמירה ומפליגים בדמיון בין העץ לאדם
יש הבוחרים לראותו כשאלה. : האם האדם הוא עץ השדה? האם יש להתייחס אל העץ כמו אל האדם?
בעת מלחמה נפגעים אנשים והם חשובים כדומן לאויביהם.
העץ איננו האוייב. להיפך הוא אי של שלום וברכה.
לראות בעץ ביטוי של חיים צמיחה ושגשוג של חיבור לאדמה של אנרגיה בלתי נדלית הזמינה לאדם
יש כאן עלית מדרגה בהבנה של הווית הקיום של העץ.
גם אותי שיכנעת.
איני נוטה לקבל את ההסבר שה "כי" משמש בלשון דילמא. אני נוטה לחשוב שה -"כי" משלים יותר את ה' הידיעה. אבל זה פרט קטן.
אני מבינה את עמדתכם שהעיקר הוא מקומו של העץ בחיינו והברכה שהוא משפיע מלשון- שפע- עלינו.
יש לי השגות לגבי שימוש בציטוט" כי האדם עץ השדה"
במשמעות שאינה עולה בקנה אחד עם כוונת המקור
מבחינה מעשית השיבוש העמיק והיום ניתן לומר "שבשת כיוון דעל על "
אי אפשר לשנות משמעות הניב כפי שהיא שגורה היום.
העליתי טענתי סיימתי השגתי
שבוע טוב לכולכם