1201תז הפילהרמונית-בורודין,שוסטקוביץ,ברליוז-ביקורת

1201תז הפילהרמונית הישראלית-בורודין,שוסטקוביץ,ברליוז צילומים-אלי ליאון שלוש יצירות נוגנו אמש בקונצרט של התז הפילהרמונית. הראשונה היתה הפתיחה לאופרה "הנסיך איגור" מאת בורודין. ניצח על הפתיחה ג'נאנדראה נוזדה המחזיק בתואר "מנצח-אורח ראשי של התז הפילהרמונית הישראלית" הוא התחיל לנצח על הקונצרט בניצוח אלגנטי ביותר, בתנועות ידיים פתוחות לצדדים ללא שרביט ומאחר ובתכנית היתה גם הסימפוניה הפנטסטית של ברליוז חששתי לתוצאה שתהיה.כמובן שחששותי התבדו ובגדול. הפתיחה מתחילה בנגינה איטית ביותר ומיד לאחר מכן מוסיקה קיצבית מלאה מוטיבים רוסיים עממיים. בורודין לא הצליח לסיים את האופרה וחבריו רימסקי קורסקוב וגלזונוב עשו זאת לאחר מותו כאשר קורסקוב עשה את רוב התיזמור.את הפתיחה בעצם כתב גלזונוב שהשתמש בחומר שהשאיר בורודין. ביצוע הפתיחה כמו כל הקונצרט היה נהדר. בהמשך שמענו את הקונצ'רטו מס'1 לכינור ותזמורת מאת שוסטקוביץ בביצוע מבריק של הסולן יוליאן רחלין. שמו של רחלין התפרסם במהירות כאשר זכה בתואר המוסיקאי הצעיר של השנה ב1988. רחלין ניגן את הקונצ'רטו הקשה מאוד לביצוע נגינה יפה,מלאת חום והבעה.הצליל שלו נהדר והוא ניגן את הקונצ'רטו בפיוט רב.הקונצ'רטו דורש טכניקה רבה ורחלין ביצע אותו בקלות,ללא כל בעיה, בנגינה חלקה ומאוד עדינה. התחלת הקונצ'רטו איטית.הפרק הראשון טראגי,מלא צער ויגון ורחלין ביטא זאת היטב.בהמשך, בפרק השני באופן פתאומי המוסיקה הופכת להיות מהירה,עליזה ווירטואוזית. לקונצ'רטו צורה וסיגנון של סימפוניה ויש לו 4 פרקים כמקובל בסימפוניה בניגוד ל3 כמקובל בקונצ'רטו. התזמורת ניגנה במלוא הרכבה כהרכב סימפוני. נגינת הסולן נמשכה ללא הפסק כמעט לאורך כל הקונצ'רטו הנמשך כ40 דקות. נגינתו היתה מעולה, מאוד פיוטית בפרק השלישי,עדינה ונקיה ביותר בצלילים הגבוהים.נגינה מרשימה מאוד. היש אפשרות להביע התנגדות למשטר רודני טוטאליטרי באמצעות המוסיקה. חוקרי יצירותיו של שוסטקוביץ הגיעו למסקנה שהקונצ'רטו נכתב על ידו כדי להביע את התנגדותו בצורה נסתרת למשטר הקומוניסטי שהתנהג איתו מצד אחד בצורה ברוטלית ומצד שני בגלל כישרונו וגאוניותו בצורה חריגה ומתחשבת. שוסטקוביץ היה מנודה תקופה ארוכה בימי חייו כי נדרש להפגין נאמנות והוא הפגין סלידתו מהמשטר בצורה מרומזת. לפעמים הפגין נאמנות בצורה גלויה כדי להשקיט את דרישות המשטר. שוסטקוביץ הביע ביצירה זו הנחשבת לאחד הגדולות והחשובות שלו ,פרט לסימפוניות, את עצמו, את הרעיונות בהן האמין וגנז את הקונצ'רטו .הוא פרסם אותו רק לאחר מותו של סטאלין. לסיום שמענו את הסימפוניה הפנטסטית של ברליוז.המנצח ביצע אותה בפרוש אישי מאוד,האיט קטעים רומנטיים, הדגיש מקומות מסויימים והתוצאה היתה נפלאה. סימפוניה זו נחשבת כמוסיקה תכניתית וכמיצגת מוסיקה זו. מה היא בעצם מוסיקה תכניתית. מוסיקה תכניתית היא מוסיקה המאפינת יצירה מסויימת המתארת תוכן שאינו מוסיקלי. ההנחה היא שיצירה מוסיקלית יכולה לתאר אירוע ,סיפור,אמנות פלסטית,רעיון, כאשר המלחין משתמש בתזמור ואלמנטים שמקובלים עלינו כמיצגים דבר מסויים. מוסיקה זו מאפשרת להעביר רעיונות בעזרת צלילים. כדי שהמוסיקה התכניתית תביע משהו אנו צריכים להשתמש במקצת בדמיון שלנו ולדעת בערך מה המוסיקה מתארת. היא היתה נפוצה במאה ה19 אך גם ארבע העונות של ויולדי נחשבת למוסיקה תכניתית. בסימפוניה הפנטסטית של ברליוז יש בכל אחד מהפרקים שלה סיפור כאשר אנו שומעים בצלילים הלך רוח ויחסו של המלחין אל המתרחש. ברליוז כתב את היצירה ב1830 בעקבות אהבה נכזבת שהיתה לו עם שחקנית אנגליה.אחרי 6 שנים הם נשאו אך נפרדו אחרי 9 שנים בגלל קשי השפה.היא דיברה אנגלית והוא צרפתית. סימפוניה זו נחשבה ליצירה החשובה ביותר של התקופה הרומנטית.המלחין הכניס בה שינויים רבים והגירסה הסופית היא משנת 1845.גירסה זו נוגנה בקונצרט ששמעתי. בסימפוניה מסופר על סיפור חייו של אמן-כנראה המלחין עצמו הרואה בדמיונו מראות תחת השפעת אופיום. בכל אחד מחמשת הפרקים של הסימפוניה מתואר סיפור אחר. המנצח ניצח בטמפרמנט גדול.ניצוח מאוד אקספרסיבי, תצוגתי.הוא הדגיש והבליט קטעים ובקטעים רומנטיים הקצב הואט והם נוגנו ברומנטיקה מודגשת מאוד.הוא ניצח בעצם עם כל הגוף עם הדגשים חזקים ביותר בקטעים מסויימים. הניצוח במבט מהאולם נראה כוחני ביותר.התוצאה היתה לא שיגרתית ונפלאה. לראות או לא לראות:יצירה מרשימה,מנצח מרשים,ביצוע מרשים,קונצרט מרשים. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 6/1/2014 09:23 אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה