פגישה שכזאת אריקו
היה זה השכם בבוקר קר רק העצים הירוקים נתנו הרגשה נפלאה,, בדרכי.
טוב שצעדתי בצעדים מהירים כך יכולתי לחמם את רגלי הקפואות.
הגעתי לחברי אורי שלא עצי פרי מיוחדים והוא נתן לטעום מהפירות.
אהבתי לטעום את הלימון שזיף טעמו היה טוב בעיני אחד הספיק.
נתכבדתי בשזיף אבטיח נחמד אך אני מעדיף אבטיח קטן ואדום.
כך עוד אמר לי אורי בחיוך אלו מפירות ארצנו היקרה והטובה.
לי הספיקו לטעימה הפירות החדשים ועוד לא התרגלתי לטעם.
ציוץ הצפורים משך אותי לטייל בחורשה שם עשו פיקניק.
הלכתי לשתות ממי המעין הקסום היפה ששמרלנו אמונים.
שאר החברים הגיעו כשזיהו אותי פרצו בקריאת שמחה.
למדנו באותה כיתה והנא ניפגשנו אצל אורי ליד ביתו.
הסיפורים קלחו במשך שעות רבות עד שרצינו לנסוע.
כל אחד רצה לקחת אותי ברכבו וזו היתה בעיה ,התלבטתי.
תהיה הגרלה ומי שיזכה יוכל לקחת אותי טרמפ הביתה.
זכיתי פרץ מאיר בתרועה גדולה ,כולכם זכיתם אמרתי.
אתם זכיתם באהבת ישראל במצווה גדולה כולכם.
נפרדנו זה מזה כשבכל שנה השתדלנו להיפגש שוב.
אולם תמהתי לקרוא - "יום קיץ קר" - (חיוך) נדב.
ואהבת הארץ...נהדר