מכתב תודה מסבתא

אם תשאלוני לשלומי מתוך מחווה של נימוס הפרטים כבר אינם בגדר סוד כמוס. העצם מתפוררת העור מתדלדל החניכיים בנסיגה השיער מתבלל העפעף צונח השדיים גם הסידן בורח עם כל המרקם הקרסול קורס הברך נשחקת הכתף קפואה עצם הירך נסדקת החושים נחלשים הגב כבר כפוף עדשת העין עכורה ובאוזן צפוף הסוכר כבר עלה גם הגיל ולחץ הדם כל שבוע עושים לי אלקטרו- קרדיאוגרם הימים מסתבכים במבוכי השכחה הגוף נכנע לכוח המשיכה. אני מפסיקה כאן וכעת כי גם הכושר לאחוז בעט הולך ומתמעט... אבל- כאשר שואלים אותי לשלומי אני עונה בחיוך תמידי כמו כל האריות והלביאות שבעדר- תודה רבה הכול בסדר סבתא.