באתר ההכרויות

פתחתי כרטיס באתר הכרויות,

בכדי להכיר בן זוג לחיות.

כל פעם הייתי נכנסת,

ממתינה בפינה וציפורניי כוססת.

לפתע פתאום באמצע הליל,

בתוך המסך, מהבהב לו בצל.

סמן קטן עומד וקורץ

מפגיש אנשים וגורלות חורץ.

בתיבת הצ'ט השורות רוקדות

בשאלות, תשובות, ומילים מעודדות.

הבחור נושא בלבו חלום טמיר

ואני בונה מגדלים שם באוויר.

כך מנסים בשיחה להכיר,

ובי להיפגש הוא מפציר.

מבקשת אנוכי את שמו לקבל,

והוא מתחמק ואותי מבלבל.

מבקש הוא לפתוח מצלמה,

שואל: האם את ערומה?

ואני באחת נאלמתי דום,

חשתי כאילו הגעתי לסדום.