תל-אביב - עם בוקי נאה כתב הפלילים

התחלנו בנמל תל-אביב, שפך הירקון לים או להיפך..... נבנה דק מקסים כטיילת, המיגדלור שופץ,

אזור הבילויים.......היכן שחלק גדול של פשעי ליל שישי מתרכזים, אזור מטופח ויפה, בוקי שפע סיפורים על איך, למה, מי, מה עושים וכו' היה מאוד מענין ומאוד משכיל, תרם רבות להבנת הדמויות הפועלות. שמענו הרבה סיפורים שאינם עוברים בעתונות, מתוך אמתחתו של עיתונאי פליליסט אותנטי.

תחנה הבאה, פארק הירקון, על גדות הירקון שם נמצאה המזודה ובתוכה רוז פיזאם הקטנה, שם שמענו את הסיפור כפי שבוקי מספר, , בידיו הרבה יותר פרטים מהידוע בציבור, ישבנו בגינה הקטנה שנבנתה על שם רוז בתרומתה של יעל אבוקסיס. כאן גם קיבלנו את השבת עם חלות ויין שבוקי סיפק, גם בירך וקיבל את השבת

משם הפלגנו באוטובוס שעמד לרשותנו לשדרות נורדאו פינת בן יהודה. פגשנו את גדול השודדים מאז......יורם לנדסברג (מקוה שמדויק :-)) איש בן 65, יפה תואר שסיפר ממעלליו , ריתק אותנו בסיפוריו וכמובן היה גם הקטע שבו קנינו מספריו המכילים סיפורי "גבורה" מן העבר.

משם המשכנו לכיוון שדרות רוטשילד, נדהמתי מהבניה באזור, מגדלי מגורים אקסלוסיביים, מידרחוב יפיפה וכמובן בנינים שזורי היסטוריה.

כאן פגשנו את זלמן שושי....זוכרים? שמענו גם את סיפוריו, על למה ואיך, ראינו תמונות והתרשמנו - תמונתו בגיל 8, שם התחיל את המסע ותמונתו בגלגול הנשי שלו בשיא הקרירה - יפת תואר ואלגנטית. כמובן לעומת הדמות הגברית חסרת החן, המזדקנת שעמדה מולנו בטרינינג עצוב , כרס נפוחה ותכשיטי זהב לצוארו ולידיו - והמסר שחזר לאורך כל ההרצאה,

.......שימרו על ילדיכם, שימרו על נכדיכם מכל משמר - יש זאבים רעים ברחובות,

הוא המסכן היה טרף קל עבורם כילד שהוריו היו עסוקים מדי מלהשגיח עליו בגיל 8. עצוב מאוד, היום הוא מוכר כנכה, נכות נפשית, ומופלא איך הוא בריא פיזית מלבד סכרת, מה שרבים וטובים מכירים.

מאחר וכאן קיבלנו הפסקה לארוחת ערב , יצאתי לסיבוב ברחוב לכיוון אלנבי, נהנתי מתנופת הבניה, שיפוצי הבתים הישנים שיופים פשוט המם אותי,

שישי בערב, הבלינים עוד בבית אך תל אביב מתעוררת לבילוי סוף השבוע, מזג האויר הנעים, היה ממש מהנה. מכאן המשכנו לכיוון אזור בילוי שונה,, גם הוא בתל-אביב,

לי אישית לא היה ידוע שמועדון הבורסה נמצא בבן אביגדור ולא באזור הבורסה - בורסה ברמת גן, ואני נא לזכור תל אביבית, חור בהשכלה ! נכנסנו , המקום מלא במראות סביב סביב, פגשנו שתי חשפניות רקדניות, האחת רק במופע שכלל חשיפת שדיים וחשיפת ישבנים לבושה בלבן, בלונדינית יפה, כנראה רוסיה , השניה ישראלית מאחד ממושבי הארץ הרחוקים מתל אביב, בוגרת תואר ראשון, סיימה שרות צבאי, אינטליגנטית, התחילה כמלצרית ונשארה כחשפנית, את סיפורה שמענו דרך השאלות שבוקי הציג לה ביושבם על הבמה, לאחר מכן הציגה לפנינו את מומחיותה על המוט בליווי חשיפת הגוף.

משם המשכנו למועדון הדאנג'ן (מרתף עינויים), במרתף ברחוב השרון, מועדון הכאב המבוקש, כאן מתעללים בגוף על פי בקשה, שמענו את סיפורה של השיפחה, היה מענין, לפעם בחיים לראות היכן זה קורה......ובהנאה של המשתתפים,

אמרו לנו שכל אחד מוזמן בתנאי שיבוא בשחור......ההזמנה פתוחה :-)

הביקור הבא, המסיים היה באזור התחנה המרכזית הישנה, ממש בגוב האריות, הידעתם ששם לא מסתובבים לבנים?! זו מדינת המסתננים השחורים מאפריקה - סודאנים, אריתראים וכל השאר. זונות, זונים , סרסורים, שיכורים, סוחרי סמים......היה ממש מפחיד כשאחד השיכורים השחורים נטפל אלינו,

היה לנו מפגש עם זונה ישראלית בת 41 שבמקצוע מגיל 17, עם בחור ישראלי גבוה שמחופש לאישה - זונה במקצוע. הם/ן נשארים בלי כסף ליום המחרת, הכל מוצא על סמים, ראינו גם את המבחנה עם ההרואין שהיתה בידי הבחורה והראתה לבקשת בוקי. עבור הזמן בו הפסידו לקוחות על מנת "לארח" אותנו, שילם בוקי. עברנו בסיור ממונע גם דרך גינת לוינסקי, קולנוע מרכז, ראינו את הרכבים הזורמים עם גבר אחד......מחפש.

הכי תחתית, הכי זול, הכי גועל נפש , הכי עצוב וכואב אם מפעילים את הדמיון......מהכיוון שלנו, החיים בבתים יפים, אורח חיים נקי ומסודר.

בלינק תצפו בסודאן הקטנה בתל אביב, את החשפניות לא ניתן היה לצלם.