קינה

על אהבה שנגוזה
קינה

ליוויתי אותך בדרכך האחרונה,

קברתי אותך, אהבה, בקינה,

אצלך לא הייתי בעדיפות ראשונה,

אף פעם לא חשתי ממך כוונה.

הלכת בדרך כל חי,

נעלמת לבלי שוב, מחיי

ועלי כעת ללמוד מהתחלה

לחיות ללא אהבה אומללה.

מנסה להרים את הראש,

חוששת עבור עצמי לדרוש,

חותרת לרצות את כולם,

בלי להתחשב ברצוני גם.

משנסת מותניים, צובעת שפתיים,

מעלה חיוך שלא נוגע בעיניים,

מסתירה הכאב שבלב צורב,

למרות שכעת ערירי הלב.

מודה לך אהבתי על הזמן,
שאצלי בלב היית ללא ענן,
על השעות המתוקות שהענקת,
על המתנה שבליבי נטעת.

תגובות  6  אהבו 

490
על שירך, נהדר שכתבת, בו תיארת, ואמרת, חשפת והיתרת, תודתי, עמיר

שירך הענוג והנהדר לנו הוא מתנה.לפחות העצב מצמיח שירים מקסימים ויצירות.עצובים,אבל אף פעם אסור להיוואש.איני אומרת זאת לך.כי אולי לא את בשיר.אלא איזושהי אשה.הרי לא תמיד המדבר הוא אנחנו.אל האשה הזו בשיר א...
שירך הענוג והנהדר לנו הוא מתנה.לפחות העצב מצמיח שירים מקסימים ויצירות.עצובים,אבל אף פעם אסור להיוואש.איני אומרת זאת לך.כי אולי לא את בשיר.אלא איזושהי אשה.הרי לא תמיד המדבר הוא אנחנו.אל האשה הזו בשיר אני מדברת ואומרת:-ברגעים הכי קודרים,כשהיאוש ממש לא ניכבש,פיתאום צומח לו נבט של אהבה חדש.ואין לזה גיל,ואני בטוחה שהאשה בשיר ,נניח שהיא בת 50,או 60 אפילו 70,יש אהבה בכל גיל והיא צומחת במקום שהכי פחות ציפינו לו ומפתיעה אותנו.ואז אנו חושבים,"איך לא האמנו,ובגילנו ,שזה יכול לקרות!"לאהבה זמנים ודרכים ניפלאות.שלום לך האשה שבשיר,את יצור ניפלא ונדיר.האמיני.
11/02/14
על פרידה שיש בה עצב,
אך היא תחשל אותך.
את תגלי אצלך את הכוחות הפנמיים.
הלואי ותמצאי תמיד אוזן קשבת עם
הידידים והידידות.
הרבא נחת מכל המשפחה.
11/02/14
לאהבה שמתה.
על מות אהבה מצטערים אך לא מתאבלים.
אולם כשמת אהוב/ה......
האהבה לא מתה עימו/ה...
לכם ידידי וידידותי על התגובות החמות
דרך הכתובים נקווה לימים טובים מלאי אהבה ותמיכה ריקי
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות, אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות, גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה, מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה. נבגדתי על ידי גופי ומוחי, אין איש המדבר כיום בשבחי, זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך, לעיתים הגוף בוגד בך. ואז נותרים חסרי אונים, והימים נהפכים לקודרים ומעוננים. מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל, יומיים שנמחקו ללא הכר. התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר, הזכרונות מחלחלים בכל איבר. הנופים לליבו שרים נוגות, נזכר בך מחייכת ענוגות. לחשת באוזניו מילות אהבה, שאת מקומה תפסה האיבה. איננו מבין את הגזרה, הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה