אשרי המאמין?!

יש הבדל בין אמון בין אנשים(ולא אמונה)אדם יכול לתת אמון באדם אחר על סמך ניסיונו שאותו אדם אף פעם לא הכזיב אותו.לעומת זאת אמונה,זוהי באמת אקסיומה.יש אנשים שמאמינים,אמונה ,בעין הרעה,למשל.אי אפשר להוכיח את זה,אלא רק על סמך מה שהם מאמינים.ובדיעבד.את רואה"?לבשת יפה מדי,אז האנשים עשו לך עין רעה.
נוכחותו של האל,ניתן אף אותו להוכיח,למי שמאמין בלבד.אם יש ציור,סימן שהיה צייר שצייר אותו.אם יש עולם מופלא כל כך,סימן שיש מי שברא אותו.עשה אותו.כך ראה את פלא הלידה,את הפלא של פצע שמגליד מעצמו.את הגוף שמרפא עצמו.מישהו תיכנן את זה שזה יקרה כך,כמו בדיוק כשהפצע אינו מגליד,יש לזה סיבה.
אמונה היא עניין של אקסיומה שאחדים בכל זאת יאמרו שהיא אינה אקסיומה,אלא ניתנת להוכחה.כאן אני מגיעה לדברי ישראל שמשון"איש באמונתו יחיה"

כמו אותו אפלטון גם אתה עוסק כאן בשאלות של מוסר ומידות.
השאלה אם יש אלוהים - חובקת עולם ומלאוו מי שמאמין - מאמין, ומי שלא מאמין, מאמין במשהו אחר שבו הוא מאמין. כלומר כל אחד מאמין במה שהוא מאמין.

אני מאמינה שאתה ישר כמו סרגל, אמנם גם גבי אותו סרגל יש שאלה פילוסופית אך אפשר לגשר על הפערים...

אמונה שיש בורא קימת,או שאינה קימת
לא כל אחד רוצה לבטא שיש לו אמונה,
שיש בורא לעולם.ואיני נכנס לסיבות.
לדעתי תוכל להעביר לנס 1 את הרשומות.
או לדאוג שתהיה זהות אחת .שלא נתבלבל.

כשאת באה לבלוג ,כאילו חג.
עד עכשיו טובה ישרה לי את ההדורים עם הסרגל מידות וכעת את בלבלת לי את ה..
לא הבנתי את התגובה שלך.זה לא חוכמה להגיד"מי שמאמין מאמין"אני גם לא רוצה תשובה על קיומו של האל -אני רק מנסה להתחכם במינוחים :למה אנחנו מתכוונים שאנו אומרים מאמין באלוקים ,האם זו אקסיומה =אמונה עיוורת או כמו שאומרים הכבדים ,לך חפש את האל וכשתגיע לתובנות אז יתקיים המשפט, כמו אצל אברהם" וידעת היום והשבות אל לבביך"

חינכו אותנו שאלוהים הוא אקסיומה. אין דמות הנפש ואין לו גוף . דיברו על כך שאלוהים הוא משהוא ערטילאי שאסור לנו אפילו ל פקפק בכוחו. ואנחנו בני האנוש שנולדים ואחרי כן נעלמים חייבים להאמין שהוא קיים וימשיך לשמור על היקום . מבחינת הדת היהודית זו כבר כפירה לדון בשאלת קיומו. ובכל זאת ממשיך האדם לתהות מה או מי הוא האלוהים. גם האיטאיסטים מסכימים שקיים כוח עליון ש"מפקח" על היקום . הרי למדנו בכימיה שאין נוצר יש מאיין. ואז אנו חייבים להאמין שהיקום נוצר בכוח מסויים. ולא משנה אם נקרא לו הטבע או אלוהים. ללא הכוונה לא יתכן שהעולם היה מובנה ומסודר בצורה כזו שהדמיון העשיר ביותר אינו יכול לתפוס כיצד הוא נוצר וכיצד הוא פועל בסדר מובנה מסויים.
אז ידידי ניסו . השאלה שלך אינה מובנת. אם היא מתיחסת לאלוהים ,זה האלוהים שבאמונה שלנו או לאלוהים אחרים שהם הכוחות שאנו מאמינים שהם מנווטים את העולם. כלומר לאלוהים של המדענים חחח.. המצאתי אלוהים חדשים.
אז מה שעשיתי עד עכשיו עסקתי בפילוסופיה שהרי זו שאלה פילוסופית האם קיים אלוהים או ה"אלוהים"

השאלה שלי מובנת כיוון והתשובה שלך היא טובה מאד כמו של טובה פריש,עצם הטמעת המינוח אקסיומה...סתום את הפה..ואל תשאל!
תודה שחזקת את התחושה שלי לעניין זה.מה לעשות שיש לנו ספקות ושאלות שאגב אני שמעתי שמותר לחקור ולדעת עד גבול מסוים.

מרקס(זה מהמניפסט הקומוניסטי) אמר שאילולא היה אלוהים צריך היה להמציא אותו ושהדת היא אופיום להמונים.בכל אופן שלוש הדתות המונותאיסטיות מאמינות שיש אלוהים וזה אותו האחד(לא אדבר בפגנים שמאמינים בכוחות רבים.)כל כך הרבה אנשים מיליארדים בכל העולם מאמינים שיש אלוהים.אז מי אנחנו שניתנגד להם.
אני באופן אישי כל חיי הירגשתי שמישהו מלמעלה מכוון ושומר עלי.באופן אישי איני יכולה שלא להאמין.

האלוהים אינו אקסיומה
אני גורס ש"אלוהים" נמצא בתוככי האדם
ואם אני זוכר גירסא דינקותא
נאמר "ויברא את האדם בצלמו ובדמותו"
ואמונה באדם היא ה"אני מאמין"
אבל יש גם אכזבות
כי זה טבעו של האדם כמו של האל
זו שאלה פילוסופית מאז ומעולם
יופי של רשומה שמביאה לסיעור מחשבה

רציתי להגיב, והנה הכל כבר נאמר.
תגובתך האחרונה מסכמת יפה את הנושא.
תומס קוהן הפילוסוף מתאר בספרו את התקדמות המדע על ידי המרת אמונה של מדענים:
מאמונה בתאוריה קיימת לאמונה בתיאוריה חדשה (עד שגם זו תוחלף בחדשה ממנה).
רוצה לומר - אפילו המדע מבוסס על אמונה !
ובאשר לאל:
כולם מאמינים ! אלה מאמינים בקיומו, ואלה מאמינים כי אינו קיים.
ואסיים במה שנפוץ לומר באחרונה: 'מי שמאמין לא מפחד' (והרי כולם מאמינים במשהו).