החלוק ... ופורים

ועדיין בענייני פורים.

לאור התמונות  בתחפושות שחברים העלו בפייסבוק , החלטתי לפשפש בתמונותייי ולהעלות נשכחות  מפורים שלי.

ו"שק" התמונות הינו כבד ומלא  וכך ישבתי לי ועברתי תמונה תמונה  , לא רק מימי פורים העליזים. מביטה ומחייכת , מבטיה  ונזכרת , ואף מביטה  וצער עולה בי.  יחד עם  התחושות האלה  אהבתי את הפשפוש והנבירה.

ו.. הנה אני  נתקלת  בתמונה שלי  כשעל  הבגדים עוטף אותי חלוק   משובץ , תכול לבן.  ו.. מכאן הזכרון והתגלגלות החלוק.

את החלוק תפרה "תופרת"  שמגיעה לבתים  (אז בימים) לאמי האהובה . תפרה חלוק עבה ומה שנשאר  לתפור לחלוק הם הכפתורים.

אמי  שיחררה את התופרת לאחר יום עמל  ואת הכפתורים היינו אמורות לבחור אמי ואנווכי למחרת היום בחנות הגלנטריה.

ומה לעשות   שההוא מלמעלה חושב אחרת (כמו שנאמר , איש לא יודע מה יילד יום). ולמחרת היום  נפל דבר  ואמי  היקרה באופן פתאומי  משנייה לשנייה  השיבה את נשמתה לבורא .. כמו שנאמר .(על כך יש מקום  לסיפור  מיוחד).

מובן מאליו שהחלוק נשאר כמות שהוא , יתום.. תרתי משמע

כשהגיע היום .. פיניתי את בגדיה של אמי  ואת החלוק  ברור לקחתי אלי , השארתי אותו אצלי.

מכאן והלאה הוא שימש אותי  בימי הקור  של גוף ונפש.

לא קניתי כפתורים לחלוק וברור שלא תפרתי.

וברבות הימים כשלחום גופי  כבר לא היה צורך בזה החלוק , בנותיי השתמשו בו  לפי התור לחמם  את עצמן  .

ומה עניין החלוק  דווקא לפורים (סוף סוף יצא המרצע מן השק).

החלוק שימש אותן ואותי  לתחפושת של  בילבי (עם  אביזרים נוספים)

וזהו גלגולו של חלוק 

להתראות בסיפורי פורים בשנה הבאה שתבוא עלינו לשמחה וצהלה