הד הניגון

עוד קולך מהדהד בי

ב??ניגון  האהוב,

כ??ב?מקדש  בו נשמע פעם

קול חליל ואבוב.

פיוט עתיק,

מיזמור מהומהם,

בתפילה  צנועה

כמו הידהוד של

עוגב ממקדש

בו התנגן הוא

‏מקדמת דנא.

וכך אעמודה

ליד מזבח שחרב,

מרימה אבן,אבן

להדביק את שבריו.

מזבחי הישן,

בחורשת הסתיו

הישוב  פעם להיות

מוקף חסידיו?

והכהן הניסתר

ליד המעיין , 

עוד אני בו חשה

רוא???ה ואינו נירא??ה

פורש עלי את  כנפיו,

אולי אף הוא

מחפש בין השברים

רז הקסמים של

האורים ותומים.

זהו מקדש אפולו

יב?ש ב??שרב,

היבואו רסיסי הטל

ל?ל??חלח עליו?

היבוא גם הש?מ?אן

לתקן את  מה שניתן?

עוד מהדהד בי

 ניגונך?, ה?ע?ר?ב ,הנושן

בקולך האהוב 

בין כתליו המפויחים

מרוחות , מעשן,

בין עצי הליבנה

ועצי החרוב.