ליום השואה

התמונה שהוספת מוצגת על קיר שלם במוזיאון תל אביב. התמונה מדהימה. עמדתי והבטתי בה שעה רבה כשהייתי במוזיאון לפני כמה ימים.

תארי לך שאנחנו, שלא היינו שם, כבר מבוגרים ואם עכשיו לא ייעשה משהו להטיב עם הניצולים שנותרו - זאת תהיה בכייה לדורות.

למען האמת - ניצולים שקיבלו פיצויים כאשר בן גוריון עשה את עסק השילומים עם הגרמנים חיו מבחינה כלכלית בטוב. אני זוכרת זאת כי אבי טען כבר אז שמי שהצליח לקבל היה לו עורך דין טוב. הוא היה באותם הימים אחד "מהצדיקים????" שסרב להגיש תביעה.

אומרים שתמונה טובה מאלף מילים. התמונה שצרפת מביעה את הזוועות מתוך מבטו של ילד חסר אונים עומד עם ידיים מורמות מול הקלגסים. תמונה חקוקה בזיכרון שקשה שלא להתרגש ממנה.
משתתפים בכאבך כאב של בת שחיה בצל השואה עם אבא ניצול שואה

תודה על התייחסותך, עד היום חקוק בזיכרוני אחד מהסיפורים של אבא, כיצד עמד לפני הבור, ערום ומאחוריו עמד קשיש שאמר לו להסתתר לפניו שלא יראו אותו. כשבא מטח היריות הקשיש נפגע ונפל לבור והנופלות סוכך בגופו על הבחור הצעיר שעמד לפניו. שניהם נפלו לבור ובשעת לילה מאוחרת פילס אבי את דרכו מתוך בור הגופות ויצא החוצה ורץ ליער שממול, שם אספוהו הפרטיזנים נתנו לו בגדים וצרפו אותו אליהם. זה סיפור כל כך מזעזע שאינני מסוגלת לשכוח אותו.