אזור הפרטיות שלנו
כאשר שני אנשים נמצאים במערכת זוגית אינטימית, כל אחד מוותר על המרחב הטריטוריאלי למען הסיטואציה המשותפת. שני השותפים מגשרים על פני המרחק, כדי להשיג את המטרה, לבטא אהבה, הקשבה, לנחם ולהגן.
ישנם גם מצבים הפוכים שמגע כזה, נכפה על אחד משני הצדדים אן\ו על שניהם. כולנו מכירים את מצב אי הנוחות שזה גורר איתו, למשל: כאשר אנו נמצאים במעלית, תולים את עיננו בחוסר סבלנות, קומה ראשונה, שניה, שלישית, נמנעים מקשר עין עם האנשים שגופם מתחכך בגופנו, נושמים לרווחה כאשר המעלית נעצרת.
עד היום זכור המפגש עם הרחוב הישראלי לאחר היעדרות בת כמה שנים הרגשת מאויימתי כל כך הרבה אנשים, הלכו בצמוד אלי, דחפו, דברו בקול רם כל כך, צפירת המכוניות שלא הסתיימה הוסיפה לכל האנרלמוסיה.
לעיתים אדם הוא קרבן של אי הבנה, כאשר עובר הוא ממרחב תרבותי עם נורמות וחוקים בלתי כתובים המגדירים מהו איזור הפרטיות באותה חברה.
עולים אשר הגיעו מאירופה או מארצות סקנדינביה, התלוננו על גסות רוח וחוסר התחשבות מצד הישראלים התוקפניים.
אכן, יש הבדלים גדולים בין מרחבים תרבותיים בהקשר למעגל הפרטיות.
ישראלים השוהים באירופה או בארצות הברית, לא פעם גורמים למבוכה, כאשר נותנים הם צ'פחה על כתפו של מנהל חברה מכובד,ומשאירים אותו המום בגלל קירבה בלתי צפויה.
גם בני אדם החיים באותה חברה, ישנם גם גורמים בהיקף מעגל הפרטיות הנובעים מאופי אנושי, או ממעמד גבוה.
מפקד בצבא או מנהל היכול לפלוש לפרטיותך, אך אתה אינך יכול או רשאי לפרוש לפרטיותו. ככל שתפקידם הוא רם יותר יכולים הם להתבצר ואכן עושים זאת.
פעמים רבות מעגל הפרטיות נקבע על פי הסטטוס.
לסיכום, כדאי לאמץ את הפתגם ברומא התנהג כרומאי.
אל לנו לאמץ נורמות אירופאיות כאן במזרח התיכון החם.
אגב נזכרתי במה שאמרה לי ידידה מחו''ל,משכבר הימים ,שאנחנו הישראלים סחבקים פתוחים וב''כ אנשים חמים.