פרק 1 בסיפור העצמאות של נער

דוד  הכביסה  רתח  על  הפרימוס  כשבתוכו  הכבסים  הלבנים  שקועים  בתוך  המים  המבעבעים. האמא  ישבה על  דרגש  אוחזת  בידה  מערוך  ובעזרתו  העלתה  את  הכבסים  ,מעבירה  אותם  אל  גיגית  עגולה  .

האם  הייתה  עסוקה  אולם  מידי  פעם  שלחה  מבט  אל  הילד  הקטן שהושיבה  על  השידה. . הוא  ישב  שם  למעלה רגוע , ילד  בן  שנה  וחצי  ,כשעיניו  עוקבות  אחר  פעולותיה  של  האם . . עיניו  הביעו  פליאה כשראה  את  אמו  משפשפת את  הכבסים  בשתי  ידיה  העדינות  שזכר  את   מגען  העדין  כשנהגה ללטף  את  פניו  מידי  פעם.  .  הייתה  זו  עבודה  קשה  והוא  ראה  את  אגלי  הזיעה  שהצטברו  על  מצחה.

האם  העיפה  מבט אל  בנה  . היא  ידעה  שהוא  ישב  שם  למעלה  על  השידה  ולא  ינסה  להתנענע או  לבצע  תעלול.  לעיתים  תהתה  מה  הסיבה  שהילד  הזה  שקט  ואינו משתתף   בתעלולים  של  אחיו . היה  משהוא  יוצא  דופן  בהתנהגותו   והיא  יחסה  זאת   לאופי שונה  מאחיו  השובבים. כולם  חשבו  שהילד  לא  יוכל  להיפטר  מסינרה  של  אמא  וחששו  שיקשה  עליו  להתמודד  ולצאת  לחיים  כאשר  יגדל.. היום  אולי  היו  מיחסים  לו  אוטיזים . אולם  באותה  תקופה  המונח  הזה  עדיין  לא  היה  ידוע.

הימים  חלפו  ועימם  השנים. הילד  גדל  והפך  לעלם.  האמא שלחה  מבט אל  הנער  שעמד  מולה . הדברים  ששמעה  מהמחנך  על  בנה  הרעיפו  עליה  נחת.  המחנך  שיבח  את  תבונתו  של  הנער  ואת  התנהגותו  החיובית והציע  מסלול  לימודים   שתוביל  אותו  לתחום  ההייטק  של  אותה  תקופה, מהנדס רדיו.. האם  התמלאה  גאוה. הבן שלה  יהיה  מהנדס  רדיו..

יעקב  עמד עם  חברו  ליד  הבית  החשוך  כשעיניו  בולשות  את  הכניסה .. הבית  הזה  היה  מוכר  לו. בבית  הזה  בילה  8  שנים  בזמן  ששימש  בית  ספר  עממי.  עכשיו  הוא  עומד  להיכנס  דרך  השער  עם  חברו   כשבפנים  מחכים  להם  המפקדים  שאמורים  לצרף  אותם  לשרות  ההגנה. . יעקב  היה  הראשון  שניכנס  לחדר  החשוך.  מנורה  כוונה  אל  פניו  על  מנת  שלא  יוכל  לזהות  את  שתי  הדמויות  שעמדו  שם  בחשיכה . חה.. למרות  שהמנורה  סינוורה  את  עיניו  הוא  הצליח  לזהות  את  הדמות  שממולו.  היה  זה  המורה  לספורט  שומכר שבלט  בגובה  שלו. . המפקדים  הורו  לו  להניח  יד  על  ספר  התנ'ך  שהוצב  על  השולחן והשביעו    אותו  תוך  שהם  מציינים  שמרגע  זה  הוא  חבר  בהגנה.   מחשבות  והרהורים  רבים  עברו  במוחו.  הוא  הגיע  לכאן  לאחר  התלבטויות  רבות  מאחר  וידע  שלא  יוכל  לספר  לאמו   על  הצטרפותו  לאירגון  ההגנה .  הוא  זכר  את  ההערות  על  תלותו  בסינרה  של  אמא  והתפלא  שהוא  מרגיש   עצמאי .נער  בגיל  15.5   שיצא  מסינרה  של  אמא.  אף  אחד  לא  ידע  מה  היו  היציאות  הליליות  למפגשים  עם  המחלקה  בהגנה.  . הוא  נאלץ  לשקר  ולומר  שהיציאות  הן  חברתיות  במסגרת  אגודות  ספורט.

חלפה  שנה  ועכשיו   הנער  כבר  בן  16.5  . , עומד  יחד  עם  חבריו  ברחבת  גן  העצמאות , מאזינים  להכרזתו  של  דוד  בן  גוריון  ששודרה  ברדיו  והועברה  ברמקול שהוצב  במקום ובה  הכריז  על  הקמת  מדינת  היהודים. .  כולם  נפעמים  מהמעמד  ומחליטים  להפסיק  את  האימונים  שניקבעו  לאותו  יום  שישי   שבו  אמורים  היו  להתאמן  בזריקת  רימונים. ולדחות  את  האימון  ליום  שבת.  . אולם  כשהגיעו  הנערים  למחרת לגן  העצמאות   , הודיעה  אסתר,  מפקדת  המחלקה  כי  מטוסים  מצריים  מפציצים  את  שדה  התעופה  מעבר  לירקון  ועליהם  לרוץ  לשם  ולהכין  עמדות. . כולם  היו  נרגשים. ידעו  שהמלחמה  החלה המלחמה  על עצמאות  מדינת  ישראל.  בריצה  קלה  הגיעו  הנערים  לשדה  התעופה.  לפניהם  התגלה  מסלול  אחד  וים  של  חולות זהובים  מקיף  את  כל  השטח  הניראה  לעיין.  .  ההוראה  הייתה  למלא  שקי  חול ולדפן  את  שתי  העמדות  שהיו  שם.  בזוית  עיין  יכלו  הנערים לראות   את  ההרס  הרב שגרמו  פצצות  המטוסים  לשני  הצריפים  שהיו  במקום.  את  תשומת  הלב  משכה  בעיקר נעל  עזובה  ובתוכה  הייתה  מונחת  כף  רגל  של  אישה  שנהרגה בהפצצה.    כן  ניראה  שם  תותח   חרוך  שנפגע  עוד  בטרם  הוצב.  הנערים  התרוצצו  בים  החולות , ממלאים  את  שקי  החול  ורצים  לדפן  את  העמדות  ואז  הוא  הגיח.  ספיטפייר  מצרי  כשהוא  צולל  ויורק  אש  משני  מקלעים  ובעת  ובעונה  אחת  מטיל  פצצה  שמחטיאה  את  המטרה.   מתוך  העמדה  הסמוכה  נפתחת  אש  מכונת  יריה  לעבר  המטוס   וכולם  קופצים  משימחה.  הספיטפייר  נפגע  וניראה  נוחת  בים  החולות.  גיפ  שהוזנק  לעברו  שב  ובתוכו  הטייס  המיצרי  כשהוא  רועד  ומפוחד.  הייתה  זו  טבילת  האש  הראשונה  של  הנער  שהרגיש  כי  הפך  בן  לילה  לגבר.

חודש  חלף  מאז  אותו  ארוע  בשדה  התעופה.  עכשיו  עומד  הנער  מול  האם  ואינו  יודע  כיצד  להודיע לה  שהוא  כבר  חייל.  שעה  לפני  היה  בעמדת  הגיוס  ולאחר  כמה  שאלות  לקוניות   גוייס.   אבל  זה  כבר  סיפור  אחר.