תרגיל 2 בסדנא

           "א נ י  פוחד" ?  הייתה  זו  שאלה  רטורית  שלא  נאמרה בקול. העמדה  שתפסנו  אמנון  ואני  בתוך  גומחה  הייתה  לא  נוחה אולם  היינו  חייבים  להיבלע  בחולות  ולא  לבלוט  למרות  שהחשיכה  ירדה כבר  על  המדבר.
. הזחלם  עמד  במרחק  של  כמאתיים  מטרים  מאיתנו   ומרחוק  ניתן  היה  לראות  את  הקצין  צופה  במסך  שדרכו  יכול  היה  לקבל  נתונים  על  כלי  טייס  שהיו  באויר. החשש  היה   מחדירת  הליקופטרים מצריים  נושאי  אנשי  קומנדו שניסו  מידי  פעם  לחבל  בתחבורה  הצהלית.  היה  זה  היום  השלישי  למלחמה  והכוחות  המצריים  חנו  כחמישה  ק'מ  מאיתנו. 
  א נ י  דרוך   וידי  לופתת  בחוזקה את  קת   העוזי כשהוא  מוכן  לפעולה. . קשה  היה  להגדיר  את  ההרגשה .    הייתה  מתיחות  באויר אולם   לא  היה  זה פחד .   
 א נ י   שוכב  דרוך   והעין מנסה   לקרוע  את  החשיכה  ולראות  אוייבים  שאינם.
א נ י שולח  מבט  אל  הזחלם.  מישהוא  מגיע  בריצה. היה  זה  התותחן,נער  שבקושי  צמחה  פלומת  שיער  על  סנטרו.
"מהר, הליקופטרים  באויר  ." צעק   כשהפחד  ניבט  מעיניו.  קמנו  וצעדנו  לעבר  הזחלם  כשהנער  מאיץ  בנו. 

א נ י  עוצם  עכשיו עיניים  ורואה  לנגד  עיני  את  הנער   המפוחד.    זו  תמונה  שא נ י  לא  מצליח  לשכוח.  נער  שלמחרת  מצא  את  מותו  מפגיעת  טיל   בזחלם..