רואה אותך

רואה אותך, קוראת את שירייך,

בין השורות חשה את רצונותייך,

כואב אתה את הערגה לאהבה,

אך פוחד מאד לסיים באכזבה.

הבט בפני והקשב לי לוחשת,

כאן אתה מוגן מכל הרשת,

הנח לי להביא ללבך מזור,

תן לרגש לבקוע ולהביא אור.

כגל סוער בים של תכלת,

דמעה על לחיי נוזלת, צוללת,

המליחות על השפה אט מתגלגלת

והחיוך מבליח כקרן שמש מטלטלת.

חבקני כך בזרועותייך, אהוב אותי,

את הפחד יגרש אושר תכליתי,

זה לזו נחרוז שירים בחדווה,

והקשר ילבלב, יפרח ויתמלא באהבה.