מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > סיפור בסדנת כתיבה מס' 7

סיפור בסדנת כתיבה מס' 7

פרק ג' בסיפור העצמאות של נער. ההתנדבות ליחידת הנחיתה של חיל הים =אוגוסט 1948
סיפור  בסדנת  כתיבה  מס' 7

המשך מפרק  ב'  שהועלה  בבלוג  מיום  8.6.2014



ההתלהבות  הייתה  גדולה.  הנערים   הרגישו  שכעת  הם  חיילים  ושדה  הקרב  מחכה  להם בפינה. הסתובבתי  בין  הביתנים  וקשה  היה  לי  להחליט  לאיזו  יחידה  להצטרף   .  הגעתי  לביתן  שאוייש  על  ידי  מיג'ור  אמרקאי גבה  קומה  ועב  כרס.  הוא  החל להסביר  לנו  בשפתו  עם  המבטא  האמרקאי הכבד, כי   צה"ל  מקים  יחידה  מובחרת  בדומה  למארינס  האמרקאי.  הוא  הפליג  בתנאים   שיוענקו  ליחידה  הזו.   מדים  מיוחדים,  מ.צ.  מיוחדים    משכורות  מיוחדות  ועוד  כהנא  וכהנא, הבטחות  שמעולם  לא  קויימו.   הסתכלתי  על  פיו  של  המיג'ור . ראיתי  את  שפתיו  הנעות   שהפליטו  משפטים בשפה  האנגלית . לא  תמיד  קלטתי  על  מה  הוא  מדבר .  הוא  הפליג  בשיבחה  של  היחידה  שתקום. סיפר  על  שרותו  במרינס  האמרקאי  ועל  המבצעים   שהשתתף  בהם  .  השפתיים  המשיכו  לנוע  ולהפליט משפטים   שיועדו  לשכנע  אותנו  להצטרף  ליחידה .  היה  ברור  שהמיג'ור    לא  קלט  שהנערים  באו  להילחם  ולא   לחפש   תנאים  נוחים.
שלחתי  מבט  לימין  ולאחר  מכן  לשמאל .רק  אני  וצבי  נותרנו  בביתן. הייתי  צריך  להחליט וההחלטה  לא  הייתה  קשה.  זכרתי  את   ההמתנה  לטנקים  העירקים  עם  בקבוקי  המולוטוב  ביד,  כשבסופו  של  דבר  הם לא  הגיעו.  הבינותי  כי ביחידת  המארינס  לא  נצטרך  לחכות  שהאויב  יגיע אלינו . ביחידה  הזו  נגיע  אליהם  אל  לב  היעדים  האסטרטגיים  שלהם  ונפגע  בהם  מאחור  בהפתעה.  . המיג'ור  הצליח  לגייס  באותו  יום  שני  מתנדבים   אותי  ואת  צבי. קיבלנו  הפניה  למטה  חיל  הים  ששכן  ליד  בנין  האופרה  שעל חוף  ימה  של  תל אביב. . שם  קיבלנו  צווי  קריאה  ליחידה,יחידת הנחיתה  של  חיל  הים.
12  אוהלים  ניגלו  לעינינו  כשהם  סדורים  במעגל  לא  רחוק  משפת  הים.  בעבר  שכן  כאן  כפר   ערבי  שניכבש  לא  מזמן. הופתענו  מפינת  החמד  ששכנה  ממול.     חוף  ים  עם  שני  איים  קטנים  שיצרו  מפרצון בו  עגנו  מספר  סירות.  היו  אלו  סירות  מפרש  וחתירה  שהוחרמו  מאגודות  ספורט. .  לא  רחוק  משם  היו  מספר  בתי  אבן  נטושים ולפי  הרשתות  הפרוסות  הבנו  ששכן  שם בעבר  כפר  דייגים.
"אני  רב  סמל  אפרים"  הציג  את  עצמו  תוך  שהוא  מסביר  לנו  את  נוהלי  המקום. "אתם  משתתפים  כאן  בקורס  מפקדי  סירות  במסגרת  יחידת  הנחיתה  של  חיל  הים"  המשיך  תוך  שהוא  מסביר  לנו  כי  במסגרת  הקורס  נצטרך  לשמור  גם  על  החוף  מפני  חדירת  מחבלים  שינסו  לכבוש  את  המקום  הנמצא  במתניים  הצרות  של  המדינה.   ניזכרתי  בדברי  זאב  המ.פ. במחנה  האימונים   שהסביר  לנו  כי  הטנקים  העירקים  ינסו  לכבוש את  המחנה   הנמצא  במתניים  הצרות  של  המדינה.  עכשיו  אנחנו בצד  השני  של  המתניים  הצרות.

אפריים  הציג  בפנינו  את  אנשי  היחידה  ואת   המכים. הם  היו  צעירים  בדומה  למדריכים  באגודות  הספורט  הימי ויתכן  שגוייסו  מסיבה  זו.

האימונים  היו  קשים.  אימוני  חתירה   ושייט  מפרשים. משאות ארוכים, אימוני  איגרוף, התגוננות  מתקיפת  סכין מעבר  מיכשולים  ,ריצה  למרחקים   ואימוני סבל.   האימונים  היו  קשים   והיו  אמורים  להכין  אותנו  לקראת  הפעולות  מעבר  לקווי  האוייב. הרגשנו  שעכשיו  אנו  חיילים אמיתיים  המארינס  הישראלי. (מי  שיסתכל  על התמונה  למעלה  יצחק  בודאי על  חייל  המארינס  שדומה  יותר  למי  שהתחפש  בפורים-הגבוהה מבין  השניים  זה  אני)

תגובות  12  אהבו 

569
למה תחפושת?אתם ניראים מלחים.בסדר גמור ואתה בכלל....חתיך עולמי. לעניין.זו חתיכת היסטוריה.דברים רבים ממה שכתבת למדתי עכשיו.שהאזור שהוא כיום מרכז בידור ליד הים,היה אזור ערבי ובקירבתו כפר דייגים.האופן שב...
למה תחפושת?אתם ניראים מלחים.בסדר גמור ואתה בכלל....חתיך עולמי.
לעניין.זו חתיכת היסטוריה.דברים רבים ממה שכתבת למדתי עכשיו.שהאזור שהוא כיום מרכז בידור ליד הים,היה אזור ערבי ובקירבתו כפר דייגים.האופן שבו היו מגייסים ומאמנים.מדהים.מפתיע .לא חשבתי על זה כך.מעניין מאד.
זרקת אור על הגיוס ליחידה הימית של חיל הים, מעניין לקרוא, שא ברכה.
את המדים קיבלנו לקראת סידרת צילומים שערכו לנו והביאו צלם מיקצועי. היינו הראשונים בחיל הים שקיבלו את המדים האלו שהגיעו מארה"ב. האזור שבו נופשים היום היה כפר דייגים ט...
את המדים קיבלנו לקראת סידרת צילומים שערכו לנו והביאו צלם מיקצועי. היינו הראשונים בחיל הים שקיבלו את המדים האלו שהגיעו מארה"ב.
האזור שבו נופשים היום היה כפר דייגים טנטורה. בו היה מבנה ישן שהוקם על ידי הברון רוטשילד.
אופן הגיוס היה שונה מאשר כיום . אל תשכחי שהייתה מלחמה ואנחנו כבר באוגוסט 1948 . זה היה הגיוס המוסדר הראשון של בני הנוער כולם צעירים בני 16-17 .שאמורים היו להקים את הצבא העתידי. אני זוכר עד היום את המיג'ור האמרקאי עב הכרס שניסה לגייס מתנדבים ליחדה במיטב המסורת האמרקאית. הוא הצליח לדוג שניים לא בגלל התנאים המפליגים.
אני יודע לספר רק סיפורים קצרים. יותר נכון לתאר ארועים שקרו.
הגיוס היה כך לכל היחידות. . מעניין, אני זוכר רק את הביתן עם המיג'ור האמרקאי. אינינו זוכר את יתר הביתנים מאחר והיה שעות ערב מאוחרות וחשוך. היום זה נראה מוזר כיצד גייסו על י...
הגיוס היה כך לכל היחידות. . מעניין, אני זוכר רק את הביתן עם המיג'ור האמרקאי. אינינו זוכר את יתר הביתנים מאחר והיה שעות ערב מאוחרות וחשוך. היום זה נראה מוזר כיצד גייסו על ידי כך שביקשו להתנדב ליחידה.
בחרת בחיל הים, מתוך צורך השעה והתחברות אדיולוגית לצרכי מדינתך. זכות ראשונים יש לך ולחברך,בהקמת חיל הים, בראשית קיומה של המדינה. ילד בין 16-17,נקראת להגן על מדינתך. יופי, י. גרשון. כתיבתך חייה-מחי...
בחרת בחיל הים, מתוך צורך השעה והתחברות אדיולוגית לצרכי מדינתך.
זכות ראשונים יש לך ולחברך,בהקמת חיל הים, בראשית קיומה של המדינה.
ילד בין 16-17,נקראת להגן על מדינתך.

יופי, י. גרשון. כתיבתך חייה-מחייה את האירועים. מתארת-אווירה,והתאור מקדם את העלילה. הדיאלוגים, תרמו לאמינות הסיפור.

תודה י. גרשון.נהנתי, זרמתי עם האירועים.

שבת שלום.
כשאני כותב אני מספר את הארועים כפי שקרו .זה יותר יומן מאשר סיפור או יותר נכון סיפורו של יומן. לעיתים אני משתובב ומסיים את הארוע בסיום דרמתי על מנת לתת נופך לסיפור כמו בסיפ...
כשאני כותב אני מספר את הארועים כפי שקרו .זה יותר יומן מאשר סיפור או יותר נכון סיפורו של יומן. לעיתים אני משתובב ומסיים את הארוע בסיום דרמתי על מנת לתת נופך לסיפור כמו בסיפור המדרגות הלולייניות.
תודה על התגובה המלומדה
כבר כתבתי בעבר ואחזור שנית, כתיבתך מרתקת וכייף לקרא יותר מספר מתח.
אתה חייב לכתוב ספר, אני בטוחה שתהיה לך הצלחה מסחררת. נהניתי לקרא
אני חוזר על מה שאני אומר תמיד כי אני יודע לכתוב רק סיפורים קצרים שהם למעשה תאור ארוע שקרה. וזה מה שאני עושה כותב תאורי ארועים.
מרתק, כל מילה נוספת מיותרת. מחכה להמשך
וואו. אתה מחמיא. אעלה המשך
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה