בחצר של בית הקפה

כאן בבלוג את צריכה להקליד את הדברים שאת רוצה לכתוב במשבצת שבראשה כתוב טקסט. את כנראה עושה את הפעולה של העתק/ הדבק וכאן אי אפשר לעשות זאת כך.

אבל גם כך - תיארת בצורה כה חיה את בית הקפה, ראיתי את עצמי יושבת בחצר הגן ליד שולחן ולרגע קט יוצאת השמש מבעד לעננים. ונערה יפת עיניים מגישה לי את מנת היום המומלצת בתפריט שהגישה לי.

בחצר של בית הקפה הודעה חדשה
בחצר של בית קפה העצים מסוככים בפני השמש
והגשם ?
שם פתאום קודרים שמיים ולפתע ניתכים המים
ואז שוב כחול שמיים מבצבץ ענן לבן
והשמש שחוזרת מחממת כל פרח וכל גן

שולחנות רבים מפוזרים בחצר היפה האחורית של בית הקפה
נערות יפות עיניים עכוזן המתגלגל
מגישות מנה או שתיים לכל אורח מזדמן.
רוח נעימה לוטפת את פני כל המסובים
הזיעה פה לא נוטפת כמו ברחוב כשמתהלכים.
נערה צנומה עובדת עגיל בודד לה באוזנה
היא נחפזת מהלכת נושאת ראשה כל הזמנה
לא אומרת רגע עוד שנייה..

מתרוצצת שוב חוזרת ממטבח אל שולחנות
וראיתי בעיניה עצב רב למרות גומות
שם ישבנו ובילנו צהריים כה יפה
מבטי נפל עליה נערה בבית קפה
בפינת הערוגות בין שיחי ורדים יפים כל כך
חצובה בסלע רך
בריכה קטנה דגים בה משייטים
דגי נוי חיים בשקט בשלווה
שם בבורגס הרחוקה

שוב חולפת על פנינו הנערה עם העגיל
עננה כיסתה פניה
הנה המנהל צועק עליה
הוא דחפה אל בין שיחים
נערה קורסות רגליה
לא נושאות אותה יותר
מים ניתזים עליה
דג קטן קפץ ניתר
צליל סטירה שיער נמרט
נערה אין מגן לה

אין פרוטות - תביא הביתה לרחוב זרק אותה.
התבוננתי בפניה דם ניספג בקצה שפתה
יד צנומה בכאב הניחה
על מקום המריטה.

הקפה כה מר כעת בשפתי כטעם דם
התבוננתי בלכתה איש לא קם לעזרתה,
מרחוק בצעד אט את רגליה היא גוררת
לא קבלה שכרה - שוב היא מתהלכת
הזה עונשה כשבור צלחת?
אין רחם בלב אדם,
ג'ינס קצר ומרופט....
מה נותר לה גוף צנום
מבט עצוב אטום
הבדרכים תיסוב?
תשכיר גופה תמשיך לכאוב?
תשליך חייה מנגד, לריק?
גופה ועכוזה החטובים
המבטים הרעבים
כרעל מר ממוות
חייבת היא מעות
שני אחים קטנים לה עוד.