הבלוגייה
טיפות מטפטפות לאט מצטרפות
לגשם שכולו סערה וזלעפות.
הים מתמלא בהמון טיפות,
והכחול שבו מעמיק תכופות.
ולמוטק?ה שלנו באות בהמוניהן
טיפות ובריות בשלהי ימיהן.
מתמלא כאן הבית המון אנשים
ששמחים לכתוב אך להתערטל חוששים.
מבקשים אהבה, מחפשים גם חברה,
ופרטים בסיסיים ממענים לתת מבחירה.
אולי מהססים, יתכן וחוו קשיים,
אך לכולם אנחנו כאן מקשיבים.
טיפה מצטרפת לטיפה, המילים והברכות
מכל פינה מצטרפות לשורות צפופות.
ישנם האוהבים לכתוב בחרוז,
אחרים מעדיפים לכתוב מעט בבוז.
וים הטיפות גועש ומתגבש,
וגם האנשים מתבקשים להתגמש.
לא להתחבא מאחורי ניקים,
ולא לפחד לענות בקליקים.
שאו ברכה, חברים ליום חדש,
שיביא לכם אושר ושמחה ממש.
תהנו מכל דקה שמעניקים החיים,
תשמחו, תבלו ותהיו בריאים.
שאי ברכה גם את והמשיכי בפועלך המבורך.
אולי תצטרף אלינו בחמישי בערב לשירה?
אשמח לראותך
ולא כחלק מהכלל ולא כרסיס או גל מהים.
אני רואה אותי וכל אדם אחר כאינדיבידואל.
כעולם בפני עצמו,שלא דומה ולא זהה לאף אחד
ולא כחלק מ-
אין בכוונתי לפגוע באיש
ודימויים הם דבר טבעי בכתיבה
תודה על התייחסותך
בריאות ואושר, צביה היקרה.
המשך שבוע נעים ומהנה. (פרח) נדב.
יום נפלא לך
שולחת לך פרח. (@) (-:
וכרגיל כתבת מענין ויפה
החיים היו משעממים מאד.
לא היו חילוקי דעות
אולי לא היו מלחמות( מה שדוקא טוב)
אבל כל אדם הוא עולם ומלואו
ואין אחד דומה למשנהו.
תודה על ההתייחסות
האמת שזה דוקא יכול היה להיות מעניין.
תודה על התגובה המקסימה וההתייחסות
רק את תגובתך החמה ניתן להפוך לבלוג בפני עצמו
והלוואי שהבלוגיאדה תמשיך למשוך אליה אנשי ונשות אשכולות
והנכתב בה יהיה נטול פרסומות.
יום נפלא
נקווה שהבלוגיאדה תמשיך לפרוח והחברות בין הבלוגריסטים תמשיך לצמוח
מאוד מתאימה למה שכתבת בשיר.
המשיכי ונהנה.
אפרת
אכן מיים הם חיים והבלוגייה שלנו שוקקת חיים