הבלוגייה

הבלוגייה

טיפות מטפטפות לאט מצטרפות 

לגשם שכולו סערה וזלעפות. 

הים מתמלא בהמון טיפות, 

והכחול שבו מעמיק תכופות. 

 

ולמוטק?ה שלנו באות בהמוניהן 

טיפות ובריות בשלהי ימיהן. 

מתמלא כאן הבית המון אנשים 

ששמחים לכתוב אך להתערטל חוששים. 

 

מבקשים אהבה, מחפשים גם חברה, 

ופרטים בסיסיים ממענים לתת מבחירה. 

אולי מהססים, יתכן וחוו קשיים, 

אך לכולם אנחנו כאן מקשיבים. 

 

טיפה מצטרפת לטיפה, המילים והברכות 

מכל פינה מצטרפות לשורות צפופות. 

ישנם האוהבים לכתוב בחרוז, 

אחרים מעדיפים לכתוב מעט בבוז. 

 

וים הטיפות גועש ומתגבש, 

וגם האנשים מתבקשים להתגמש. 

לא להתחבא מאחורי ניקים, 

ולא לפחד לענות בקליקים. 

 

שאו ברכה, חברים ליום חדש, 

שיביא לכם אושר ושמחה ממש. 

תהנו מכל דקה שמעניקים החיים, 

תשמחו, תבלו ותהיו בריאים.

תגובות  20  אהבו 

487
30/06/14
איזה שיר נפלא !
שאי ברכה גם את והמשיכי בפועלך המבורך.
תודה על ההתייחסות והפירגון.
אולי תצטרף אלינו בחמישי בערב לשירה?
אשמח לראותך
אך אני לא הייתי רוצה לראות את עצמי כ"טיפה", כפי שאני לא רואה אדם אחר כ"טיפה"- מקסימוםםם כקליפה+- ולא כחלק מהכלל ולא כרסיס או גל מהים. אני רואה אותי וכל אדם אחר כאינדיבידואל. כ...
אך אני לא הייתי רוצה לראות את עצמי כ"טיפה", כפי שאני לא רואה אדם אחר כ"טיפה"- מקסימוםםם כקליפה+-

ולא כחלק מהכלל ולא כרסיס או גל מהים.
אני רואה אותי וכל אדם אחר כאינדיבידואל.
כעולם בפני עצמו,שלא דומה ולא זהה לאף אחד
ולא כחלק מ-

יש דבר שנקרא חופש אומנותי
אין בכוונתי לפגוע באיש
ודימויים הם דבר טבעי בכתיבה
תודה על התייחסותך
30/06/14
שיר נהדר מלא אהבת אדם ואופטימיות
30/06/14
וברכה חמה לכותבת...
בריאות ואושר, צביה היקרה.
המשך שבוע נעים ומהנה. (פרח) נדב.
תודה לך על ההתייחסות והתגובה הנעימה.
יום נפלא לך
תודה על התייחסותך וברכתך
שולחת לך פרח. (@) (-:
לשניה,,וזה היחוד והיפה שבה

וכרגיל כתבת מענין ויפה
אם בני האדם היו דומים אחד לשני, החיים היו משעממים מאד. לא היו חילוקי דעות אולי לא היו מלחמות( מה שדוקא טוב) אבל כל אדם הוא עולם ומלואו ואין אחד דומה למשנהו. תודה על ההתייחסות...
אם בני האדם היו דומים אחד לשני,
החיים היו משעממים מאד.
לא היו חילוקי דעות
אולי לא היו מלחמות( מה שדוקא טוב)
אבל כל אדם הוא עולם ומלואו
ואין אחד דומה למשנהו.
תודה על ההתייחסות
נחמד ושובה לב כתבת על הבלוגיה את רואה גמאני "מקשיב" למה שכתבת, את בהחלט לא מתחבאת מאחורי חרוז ואנוכי לא מאחורי עכוז, חה שאי ברכה.
שמחה שאינך מתחבא מאחורי עכוז,
האמת שזה דוקא יכול היה להיות מעניין.
תודה על התגובה המקסימה וההתייחסות
30/06/14
תודה על התייחסותך ותגובתך
שיר הלל לבלוגיאדה. אכן מגיע לה כל מילה יפה שכתבת. היא פותחת שעריה בפני כל מבקש מיקלט . לא דורשת סרטיפיקט וגם לא ויזה רק תכתוב ותשתח אותנו מפרי עטך או נכון מהקלדת המקש ש...
שיר הלל לבלוגיאדה. אכן מגיע לה כל מילה יפה שכתבת. היא פותחת שעריה בפני כל מבקש מיקלט . לא דורשת סרטיפיקט וגם לא ויזה רק תכתוב ותשתח אותנו מפרי עטך או נכון מהקלדת המקש של המקלדת בלי שיוסיף או ישחיל לכתבה פירסומת.ץ כן הבלוגיאדה פתוחה ורבים מצטופפים בצילה . . איך לא , כאשר הם רואים את השירים של צביה ואת ההומור הגורם להם לצחוק של ניסו ואת ההערות המתחכמות והמחוחכמות של כולם. אז טיפה לטיפה הפך הבלוג למעיין. נקוה שימשיכו להיות מימיו מתוקים .
את באמת מתארת את האתר כפי שהוא.מיסגרת חברתית ומעודדת.מקום שאדם יכול להביע דעותיו ויש מי שקורא ומגיב.אכן,תארת את זה מאד יפה.
תודה על ההתייחסות
רק את תגובתך החמה ניתן להפוך לבלוג בפני עצמו
והלוואי שהבלוגיאדה תמשיך למשוך אליה אנשי ונשות אשכולות
והנכתב בה יהיה נטול פרסומות.
יום נפלא
תודה על התייחסותך ותגובתך
נקווה שהבלוגיאדה תמשיך לפרוח והחברות בין הבלוגריסטים תמשיך לצמוח
30/06/14
המילה טיפה שהיא מים ומים זה חיים
מאוד מתאימה למה שכתבת בשיר.

המשיכי ונהנה.

אפרת
תודה על ההתייחסות והתגובה,
אכן מיים הם חיים והבלוגייה שלנו שוקקת חיים
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות, אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות, גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה, מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה. נבגדתי על ידי גופי ומוחי, אין איש המדבר כיום בשבחי, זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך, לעיתים הגוף בוגד בך. ואז נותרים חסרי אונים, והימים נהפכים לקודרים ומעוננים. מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל, יומיים שנמחקו ללא הכר. התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר, הזכרונות מחלחלים בכל איבר. הנופים לליבו שרים נוגות, נזכר בך מחייכת ענוגות. לחשת באוזניו מילות אהבה, שאת מקומה תפסה האיבה. איננו מבין את הגזרה, הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה