על סדר היום

אנחנו חיים את התקופה נמצאים בתוכה וקצת קשה לראות את הדברים בפרספקטיבה נכונה.
התקופה הזו תקופה רגישה ונפיצה מאוד והפוטנציאל שלה לאינתפאדה שלישית גדולה ביותר יש כאן צרוף של נסיבות קשות.
רצח ארבעת הנערים, המהומות במזרח ירושלים, במשולש, בצפון הארץ והטילים שיורה החאמס לדרום כאשר הצבא מגיב אם כי לא בכל העוצמה, חזקה על הקבינט הביטחוני שרואה נכונה את כל ההיבטים, שא ברכה.

כל אירוע נמדד כעבור זמן ולאורך זמן. כעת הרוחות סוערות, רוח מלחמה נושבת, נרצחים נערים, נשלחות רקטות לישובי הדרום, אנחנו מגיבים נקודתית. כל שנותר לנו עמך - לחיות את חיינו ככל שנוכל, להתכונן לימי סערה, ולצפות לטוב.

כולנו רוצים לראות את המכה שתונחת על החמס שמתעתע בנו. והשאלה אם להיגרר למה שהחמס רוצה לגרור אותנו. המצב כעת נפיץ. מצרים מעורבת בהרגעת הרוחות. הגדה רותחת בגלל הקשיים שצהל נטיל עליהם עקב רצח שלושת הנערים. ורצח הנער הערבי יצר עוד מוקד שעלול להתפתח במקרה וניגרר למלחמה. אז יש לנו קבינט והוא החליט שזה לא הרגע המתאים לצאת למלחמה. גם לא בטוח שמישהוא מעוניין לכבוש את עזה ולאחר מכן להאכיל מליון וחצי עזתים ולדאוג לצרכיהם. . אף אחד לא רוצה את זה. אף אחד גם לא רוצה לראות עוד פעם שורה של הלוויות חיילים. בשביל מה? בכדי להיכנס ולהרוג כמה מאות מחבלים ולצא משם עם הרוגינו? אפשר לעשות זאת בעזרת חיל אויר. חיל האויר משמיד לילה לילה מטרות אסטרטגיות ומוסדות של החמס. אני מתאר לי שמשמידים גם מאגרי נשק ומנהרות. הרס התשתיות הן מכה לחמס בעיקר שפחות כספים מוזרמים אליו. יש הטוענים שהחמס נמצא בקשיים מאחרק ואבו מאזן לא מעביר משכורות ל40000 אנשי מנגנון של החמס. . האם זו הסיבה? אני מאמין שמישהוא למעלה אצלנו יודע מה הסיבה שהחמס יורה טילים למרות שהוא חוטף מכות כואבות. אז לנו קשה לשפוט. אני לא מאמיןם שהקבינט לא נותן אור ירוק מפחד. יש סיבה ואנחנו לו מודעים לה ולכן אנו מבקרים את הממשלה. . כל החלטה לצאת למלחמה צריכה להיות שקולה

הנימוקים שהעלת כולם נכונים ואנחנו יכולים להמשיך ולהתווכח בשלווה מה היא האסטרטגיה הנכונה.
לעשרות אלפי האזרחים החיים יום יום תחת איום חיים המצב בלתי ניסבל. צ.ה.ל. חייב ליזום מכה שכזאת שכברת ההארץ בעזה תרעד וירימו דגל לבן.
המדינה נתונה לחסדי הנהגת החמאס שבכלל לא אכפת לה עד כמה הקבינט לא מעונין בהסלמה ומחכה שיעבור זעם. והם שם בעזה רואים זאת כחולשה וממשיכים בשלהם.