קטעים מהנאום הראשי של השחקן ג'ים קארי

שחקן הקולנוע הקומי, ג'ים קארי, שיחק בזמנו בסרט שנקרא 'man on the moon' 'אדם על הירח'.
הסרט עסק בחייו ובמותו של הקומיקאי אנדי קאופמן.
אנדי קאופמן היווה חידוש אדיר בתחום הסטנדאפ. יחד עם זה, ההופעות שלו היו בוטות והיוו בסיס לויכוח ציבורי נרחב האם הן ראויות בכלל.
מרכיב משמעותי בחייו של קאופמן הייתה המדיטציה הטרנסנדנטלית.
כדי "להיכנס לתפקיד" ג'ים קארי הרגיש שעליו לדעת במה מדובר, ולכן למד את המדיטציה הפשוטה והטבעית הזו.
עם התירגול שלה, גם כשהסתיים הסרט, הוא ראה "כי טוב" והמשיך בתרגול הסדיר לתועלתו האישית.
בטקס סיום הלימודים של מחזור 2014, של האוניברסיטה למינהל מהרישי (Maharishi University of Management - MUM) הוזמן ג'ים קארי להיות הנואם הראשי.
דבריו מציגים בצורה מאוד יפה הן את צורת המשחק שלו והן את ההבנה העמוקה שלו של המדיטציה הטרנסנדנטלית ועולמם המיוחד והמצליח של הסטודנטים שם.
אני מציג את זה כאן ב-'מוט'קה' משום שרבים מאיתנו עומדים חעתים בפני הצורך לבחור בין אהבה לבין פחד.
אני ממליץ, כמו שהמליץ ג'ים קארי - בחרו באהבה ולא בפחד.
אבל כללית אם אתה מתכוון לאהבת האדם בכלל ולהאמין בטוב שבאדם,זה אפשרי.
אהבה עם פחד, לדעתי, לא יכולה להקרא אהבה.
כך גם אהבה עם קנאה/חששות/חוסר פירגון/.....
אהבה, כמו אושר שאינו תלו בדבר, היא דבר שלם, טהור, רק חיובי.