נר זיכרון לך ילדה

היא  פרצה  אל  העולם  בקול  תרועה מצהירה  על  כניסתה  למשפחה. לאחר  שהתקלחה  וחותלה הגיע  הרופא ובידו  הילדה  שזה  עתה  נולדה. הסתכלתי  על  תווי  פניה  היא  דמתה  לאמה. רק  עיניה  הכחולות   העלו  תהיה.  האם  היה  זה  החלבן? אף  אחד  לא  ראה  את  החיוך  שהעלאתי  על  שפתי  לשמע  הבדיחה  שסיפרתי  לעצמי.  שלחתי  מבט  בוחן  היא  השיבה  לי  מבט ,כך  תארתי  לעצמי  בטרם  ידעתי  כי  תינוקות  בני  יומם  לא  רואים  דמויות. באותו  רגע   נזכרתי  בסבי   עם  עיני  התכלת  שהביעו  טוב  לב והבדיחה  עם  החלבן  ירדה  מהפרק.

השנים חלפו והילדה  כבר נערה תמירה  גבוהה ושערה  גולש  על  כתפיה.  כשטיילנו ברחוב  ראיתי  את  המבטים  שהופנו  אליה.  ביחוד  זכורים  לי  הפניות  הראש  לאחור  לראות  את  הנערה  היפה  . . זכור  לי  ביקור  בשוק  הפישפשים . צעדנו  לאורך  הדוכנים   בוחנים  מוצרים ואז  שמתי  לב  שמישהוא  עוקב  אחרינו. . אמנם  לא  היו  קונים  רבים  ברחבה  אבל  לא  חששתי  . ידעתי  שאם  ינסה  לשדוד  אותי  יצטרכו  להוביל  אותו  על  אלונקה  לבית  חולים. . כיצאתנו  מהרחבה  הוא  ניגש  אלינו  וביקש  לשוחח. הוא  היה   בחור  צעיר  לבוש  בהידור. הוא  ניגש  ישר  לעניין. "אני  סוחר  אמיד  ואני  מבקש  את  בתכם. היא  מצאה  חן  בעיני  ואני  מוכן  לשלם  מוהר  500000  ל"י. "  היה  זה  סכום  גבוהה  באותם  ימים.  הסתכלתי  עליו  . הוא  היה  בחור  נאה  ונעים  הליכות.  חייכתי  אליו  ואמרתי  שהנערה  רק  בת  15  ואצלנו  לא  מוכרים  נערות  גם  אם  קוראים  לזה  נדוניה.  כולנו  צחקנו  על  הארוע.

הילדה  בגרה  והיא  כבר  חיילת  . שיחרור  וטיול  לחול.  נישואין  ומעבר  לניו  יורק. לידת  שתי  בנות   וגעגועים  הבייתה גם  במחיר  פרוד  מהבעל. .  ואז  היכתה בה המחלה  הארורה. היא  הכתה  בה  ובאמה.   והן  הלכו  אחת  אחר  השניה . אני  זוכר  אותן  יושבות  יחד  זו  ליד  זו  .אינפוזיה  של  הרעל  מחוברת  לכל  אחת  מהן   . הן  יושבות  ומנהלות  שיחה   כמו  שתי  חברות  שמנהלות  שיחה  בבית  קפה.

ישבתי  לידה  שולח  מבט  אל  פניה  היפות. היא הייתה  תחת  הרדמה. ידעתי  ששעתה  קרובה. נשימותיה  היו  קצובות ואז  ראיתי  את  הנשימה  ואחריה  לא  הגיעה  הנשיפה   וידעתי  שהיא  הלכה.  שלחתי  עוד  מבט  אחרון  לעברה.  קמתי  וניגשתי  אל  האחות  להודיע  על  הפטירה. . באותו  רגע  חשבתי  שמשהוא  לא  בסדר  איתי.  ראיתי  את  התנהגות  האנשים  כאשר  איבדו  את  יקיריהם  ואני  עומד  כאן  קר  רוח מול  הבת  האהובה  שזה  עתה  הלכה  למסעה  הארוך.  אף  דימעה ,אולי  הייתה  זו  תגובת  ההשלמה  .

חלפו  12 שנים  מאז שהלכה  . ושוב  נעלה  לקיברה, נדליק  נר  לזיכרה הדודות  יקראו  פרקי  תהילים   ולא  נישכח  גם  להניח  נר  על  קבר   אמה  הסמוך.

יהי  זה  נר  זיכרון  וירטואלי  לך ילדה.  נוחי  על  משכבך  בשלום