הארכיאולוגיה לאן - האוסטרקון מחורבת קיאפה

 אני עסקתי בחקר הכתב העברי, או ליתר דיוק, מקור שמם העתיק של אותיות האלפבית. בין כל הכתובות העתיקות שבהם נעזרתי במחקר, עשיתי שימוש גם בכתובת הנקראת 'האוסטרקון מחורבת קיאפה'.                                                                                                      

ברכס ההררי שמצפון לעמק האלה קיימות חורבות של ישוב קדום, שמו של המקום במפות ערביות משנת 1880 חירבת קיאפה ((kiafa. באתר נערכו חפירות ארכיאולוגיות, שגולת הכותרת שלהם הייתה מציאת לוח חרס קטן, שעליו תכתובת דיו בכתב הכנעני, מה שנקרא בעגה המקצועית "אוסטרקון", בנוסף נמצאו בחפירות גם חרצני זיתים, על מנת לתארך את האתר נשלחו חרצני הזיתים לחו"ל  לבדיקת פחמן 14. החרצנים הצביעו על טווח גילים הנע בין 1052 ל- 974 לפני הספירה.

וראה זה פלא, דוד המלך על-פי הכרונולוגיה המקראית, החל את מלוכתו בשנת 1010 לפני ספירת הנוצרים. פחות או יותר במחצית טווח הגילים של הישוב הקדום. ומה נוח לחבק את דוד המלך ולקשור אותו למקום, כפי שעשו שלושה ארכיאולוגים, שכתבו ספר בשם "עקבות דוד המלך בעמק האלה". ספר שבלשון המעטה מלא סתירות כרימון, ודי להציץ בעמוד 43 בספר ולהיווכח במשפט המופיע בו - "דור המייסדים של המחקר הארכיאולוגי המודרני נהג לתארך שכבות או מבנים ארכיאולוגיים על פי התאמתם למסורות המקרא" - והנה שם הספר לבדו הותאם למסורת המקרא, שלא לדבר על תוכנו. והרי אין לנו שום שמץ של מושג מי היה דוד המלך, סיפורי המקרא בתקופתו שזורים בינות פנטזיה למציאות דלילה.

מציאת האוסטרקון עוררה התרגשות עצומה בקרב מרבית הארכיאולוגים, התרגשות שמחקה את ההיגיון הצרוף לממצא. ונוצר כורח עז לצרפו למסורת עם ישראל. האוסטרקון חובר באופן אוטומטי לתיארוך חרצני הזיתים, למאה ה-10 לפנה"ס, ולא כפי שכתוב בספר (אבל לא מיושם)   "לשיטתנו יש לתארך את הממצא הארכיאולוגי באופן עצמאי". (עמוד 43)  אבל ראה זה פלא, בחפירות נמצאו קמעות מצריות (חרפושיות), שנבדקו על-ידי מומחים בתחום, שקבעו להם תיארוך בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, כלומר חפצים אלו היו בני כ-150 שנה (לפחות) כשהגיעו לחורבת קיאפה (עמוד 121 בספר). אזי נשאלת השאלה שוב, מדוע דבר דומה לא יכול להתרחש עם האוסטרקון, והתשובה היא, משום שיש בו רק אותיות, ללא תאריך יצור וכאשר רוצים לספחו לעם ישראל אפשר להוציא גם אותיות מדעתן.

חורבת קיאפה ממוקמת כ-5 ק"מ בקו אווירי דרומית לבית שמש. וכזכור על-פי המקרא בבית שמש ישב שבט דן ולאור זאת יתכן ושבט דן ישב בחורבת קיאפה. היות והישוב הקדום נמצא בקרבת תל עזקה, שהיה ישוב פלישתי, פרופ' נדב נאמן היסטוריון מאוניברסיטת ת"א הציע שאתר זה יושב על ידי אוכלוסייה פלישתית. (עמוד 46 בספר)                                        ושאלת מיליון הדולר היא - מי היה שבט דן. לפני כשישים שנה העלה פרופ' יגאל ידין ז"ל תיאוריה לגבי מוצאו של שבט דן. במאה ה-13 לפנה"ס פלשו "גויי הים" לארץ כנען, השבט הגדול מבניהם הפלישתים התיישב בדרום ארץ כנען, יחד אתם הגיעו גם ה"דנאים" או ה"דנונה". המקרא מייחס לשבט דן את השטחים שבין נהר הירקון לעיר יפו ומזרחה, המקרא מוסיף לכך חיזוק בשירת דבורה "ו?ד?ן,  ל?מ??ה י?גו?ר א?נ?י?ו?ת" (שופטים ה,א), משמע שבט דן נמצא לחוף ים. בהמשך הפלישתים דוחקים את הדנאים  לעבר ההרים, וגם לכך יש הסבר במקרא " ו?י??ל?ח?צו? ה?א?מ?ר?י א?ת-ב??נ?י-ד?ן, ה?ה?ר?ה:  כ??י-ל?א נ?ת?נו?, ל?ר?ד?ת ל?ע?מ?ק" (שופטים א,לד). סופר המקרא טועה ומחליף בין הפלישתים לאמורי, אבל ברור מכאן שהדנאים עברו והתיישבו באזור צרעה, אשתאול ובית שמש, וסיפורי שמשון בספר שופטים על המאבקים בין הפלישתים לדנאים מאשרים זאת. ובסיום הדנאים, ככל הנראה בלחץ פלשתי, עוזבים את אזור בית שמש ומהגרים צפונה, לאזור תל דן.  בלבנון נמצא ראש חץ עתיק ועליו הכתובת  "(ח)ץ דני".  לחיזוק טענתו מביא פרופ' ידין את המשפט בברכת יעקב בספר בראשית מט,טז   "ד??ן, י?ד?ין ע?מ?ו? כ??א?ח?ד, ש??ב?ט?י י?ש??ר?א?ל", כשהדגש הוא על המילה "כאחד".

במאמר הנושא את הכותרת "ממלכת דוד לאור הממצא בחורבת קיאפה" מאת פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, נאמר על אתר קיאפה -

"חורבת קיאפה נהרסה באופן פתאומי, תושבי המקום לא לקחו את רכושם עימם. כפי שמעידים מאות כלי חרס, עשרות כלי מתכת וממצאים אחרים שנגלו על רצפות המבנים. לאחר החורבן המקום ניטש ולא יושב מחדש".

סיפור המעשה בחורבת קיאפה תואם לסיפור המקראי בספר שופטים -

"ו?ב?י??מ?ים ה?ה?ם, ש??ב?ט ה?ד??נ?י מ?ב?ק??ש?-לו? נ?ח?ל?ה ל?ש??ב?ת  -  ו?י??ס?עו? מ?ש???ם מ?מ??ש??פ??ח?ת ה?ד??נ?י, מ?צ??ר?ע?ה ו?מ?א?ש??ת??א?ל, ש??ש?-מ?או?ת א?יש?, ח?גו?ר כ??ל?י מ?ל?ח?מ?ה.  -  ו?י??פ?נו?, ו?י??ל?כו?; ו?י??ש??ימו? א?ת-ה?ט??ף ו?א?ת-ה?מ??ק?נ?ה, ו?א?ת-ה?כ??בו?ד??ה-ל?פ?נ?יה?ם  -  ו?י??ב?או? ע?ל-ל?י?ש? ע?ל-ע?ם ש??ק?ט ו?ב?ט?ח?, ו?י??כ?ו? או?ת?ם ל?פ?י-ח?ר?ב; ו?א?ת-ה?ע?יר, ש??ר?פו? ב?א?ש?.  -  ו?י??ב?נו? א?ת-ה?ע?יר, ו?י??ש??בו? ב?ה?  ו?י??ק?ר?או? ש??ם-ה?ע?יר, ד??ן, ב??ש??ם ד??ן א?ב?יה?ם"

וכאמור בלחץ הפלישתים הדנאים מגויי הים, עוזבים את אזור בית שמש ועולים לצפונה של ארץ כנען. סביר להניח שלאור המסע הארוך הצפוי להם, מאזור בית שמש לאזור דן, הם לוקחים עמם כבודה מועטה. ולכן בחורבת קיאפה נשאר רכוש רב.

ניתן להניח שעם מעבר הדנאים צפונה, נוצר חלל ריק מכוחות במעלה ההר שנוצל על-ידי הפלישתים לתנועה מזרחה. כפי שהמקרא מספר לנו בספר שמואל - "ו?י??ש??מ?עו? פ?ל?ש??ת??ים, כ??י-מ?ש??חו? א?ת-ד??ו?ד ל?מ?ל?ך? ע?ל-י?ש??ר?א?ל, ו?י??ע?לו? כ?ל-פ??ל?ש??ת??ים, ל?ב?ק??ש? א?ת-ד??ו?ד; ...  ו?פ?ל?ש??ת??ים, ב??או?; ו?י??נ??ט?ש?ו?, ב??ע?מ?ק ר?פ?א?ים. - ו?י??ס?פו? עו?ד פ??ל?ש??ת??ים, ל?ע?לו?ת; ו?י??נ??ט?ש?ו?, ב??ע?מ?ק ר?פ?א?ים" כל זאת מסופר בתחילת ימי מלכותו של דוד המלך. ובערוב ימיו של דוד המלך, המקרא מספר סיפור דומה - " ו?ח?י??ת פ??ל?ש??ת??ים, ח?נ?ה ב??ע?מ?ק ר?פ?א?ים... ו?מ?צ??ב פ??ל?ש??ת??ים, א?ז ב??ית ל?ח?ם... ו?י??ת?א?ו??ה ד?ו?ד, ו?י??אמ?ר:  מ?י י?ש??ק?נ?י מ?י?ם, מ?ב??אר ב??ית-ל?ח?ם א?ש??ר ב??ש???ע?ר.  ו?י??ב?ק?עו? ש??ל?ש??ת ה?ג??ב??ר?ים ב??מ?ח?נ?ה פ?ל?ש??ת??ים, ו?י??ש??א?בו?-מ?י?ם מ?ב??אר ב??ית-ל?ח?ם א?ש??ר ב??ש???ע?ר, ו?י??ש??או?, ו?י??ב?או? א?ל-ד??ו?ד"  ומקטע זה אנו למדים שבבית-לחם נמצא מושל פלישתי. ודרך הגב, בית-לחם נמצאת בדיוק 20 ק"מ מזרחית לחורבת קיאפה.

ואם אעשה שימוש בציר זמן תולדות עם ישראל, ניתן יהיה לקבוע פחות או יותר את מועד עזיבת קיאפה. בפעם האחרונה בו מוזכרים הדנאים במקרא, היה בתקופת שמשון הגיבור שחי משנת 1099 לפנה''ס ועד שנת 1059 לפנה''ס. בפעם הראשונה במקרא בו מוזכר הישוב דן בצפון, היה בתחילת ימיו של שמואל הנביא, "ו?י??ד?ע, כ??ל-י?ש??ר?א?ל, מ?ד??ן, ו?ע?ד-ב??א?ר ש??ב?ע:  כ??י נ?א?מ?ן ש??מו?א?ל" (שמואל א ג,כ). מבחינת ציר הזמן שמואל חי לאחר שמשון, משנת 1059 לפנה''ס ועד שנת 1007 לפנה''ס. כך שמועד עזיבת הישוב בקיאפה, היה אמור להתקיים, בין שנת 1059 לפנה''ס לבין שנת 1039 לפנה"ס בקירוב.

דוד המלך החל את מלוכתו בשנת 1010 לפנה"ס, משמע שבמועד זה הפלישתים שמעו שדוד נמשח למלך והם עולים מזרחה למלחמה, ומכאן ברור שחורבת קיאפה במועד זה כבר ננטשה מתושביה. בנקודה זו המקרא סותר את עצמו, הפלישתים עולים לעבר ירושלים, ואילו דוד נמשח למלך בחברון. אבל, מן האמור ברור שאין כל קשר בין דוד המלך לחורבת קיאפה, המקום נעזב עוד לפני הכתרתו של דוד למלך.

ובחזרה לאוסטרקון, וכפי שכתבתי קודם לכן, גויי הים הפולשים למישור החוף, לאזורי המחיה של הפניקים לומדים מהם ככל הנראה את רזי הכתב הכנעני, וכך עולה האפשרות שגם הדנאים למדו את הכתב מהפניקים.

וכאמור, הרצון לנכס את האוסטרקון למורשת עם ישראל, חצה את גבול הטעם הטוב, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאמרים השונים שנכתבו עליו, אבל אני אתרכז רק בספר הנזכר לעיל (עמוד 1 במאמר) -

"והתגלתה בו כתובת עברית" (עמוד 44) -  המשפט בא לאמת, ללא כחל ושרק, את גרסת המחברים  למאה ה-10 לפנה"ס לימי דוד המלך.                                                                                                       

"בשלב הראשוני של מציאת החרס נראתה תופעה ברורה לעין: צורת האותיות קדומה מאד, ומזכירה את סגנון הכתיבה הכנעני, של תקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת" (עמוד 124) - ובקיצור מהמאה ה-20 ועד למאה ה-12 לפנה"ס. בדיוק כפי שאני טוען, אבל קטע זה עומד בסתירה מוחלטת למשפט הקודם, הכתב לא יכול להיות עדיין עברי.                            

"מי שכתב את הכתובת כתב אותה לתומו בשפה ובכתב שהיו מובנים לו ולבני זמנו" (עמוד 126) - משפט זה מוחק למעשה את שני הקטעים הקודמים, השפה הכנענית דוברה על-ידי כל עמי האזור. וממנה התפתח הכתב הכנעני, וגם אנחנו דוברים כיום מילים רבות שהיו בשימוש הכנענים לפני כ-4000 שנה. ואפילו המקרא מאשר ששפתנו הקדומה הייתה כנענית. "ב??י?ו?ם ה?הו?א י?ה?יו? ח?מ?ש? ע?ר?ים ב??א?ר?ץ מ?צ?ר?י?ם, מ?ד?ב??רו?ת ש??פ?ת כ??נ?ע?ן, ו?נ?ש??ב??עו?ת, ל?יהו?ה צ?ב?או?ת: " (ישעיהו עט,יח)  על-פי המשתמע מן הספר כותב הכתובת היה גורם זר, ולא כנעני. וכאן עולות בליבי רק שתי אפשרויות לגורם שכתב את הכתובת: האחת גויי הים, בעת שהגיעו לאזור במאה ה-13 לפנה"ס, ועדיין לא דיברו כנענית אבל עברו לכתוב בכתב הכנעני בשפתם, יוונית מיקנית או שפה אירופאית ארכאית אחרת, כפי שעשו הארמים שכתבו ארמית בכתב הכנעני. והאפשרות השנייה היא חייזרים.                                       

"לכן קבע האפיגרף חגי משגב כי לשון הכתוב היא עברית. מכאן שזוהי הכתובת העברית הקדומה בעולם. האוסטרקון מעיד על יכולת כתיבה בתחילת המאה ה-10 לפסה"נ ביהודה" (עמוד 130) - ושוב האדרת המקרא מנצחת את הארכיאולוגיה ומפילה אותה לקרשים, תוך כדי ביטול שני הקטעים הקודמים (עמודים 124,126). קטע זה מעורר תהיות. אני מחזיק בידי מאמר שכותרתו "האוסטרקון מחורבת קיאפה", שחגי משגב היה בין שלושת כותביו, שיצא לאור לקראת יום עיון של רשות העתיקות והמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ב- 15 אוקטובר 2009.  ובו כתובים דברים אחרים מן הכתוב בקטע זה -                                                                                                                         "הכתב מזוהה בבירור ככתב שכונה עד כה כ 'פרוטו כנעני' "  (עמוד 2)                                                          "הכתב שבו נכתב האוסטרקון הוא 'פרוטו כנעני'. מונח זה מציין את השלב הקדום של האלפבית"   (עמוד 3)                                                                                                                                                       "עתה בא האוסטרקון מחורבת קיאפה-שעריים, שגם הוא נושא כתובת כנענית מובהקת"      (עמוד 6)                                                                                                                             "עדיין יש בו מאפיינים של הכתב הכנעני"     (עמוד 6)                                                                                   כולי תקווה שיבוא מישהו, ויסביר לי את הניגודים התהומיים שבין הספר לבין המאמר.

ואת מעשה החלם הגדול מכולם עשה מוזיאון ישראל, כפי שמופיע באתרו על האוסטרקון מקיאפה -         

תכתובת(?) בעברית בכתב פרוטו-כנעני  __ חורבת קיאפה __  תקופת הברזל II המאה ה- 10 לפני הספירה  __ דיו על חרס  __ גובה 14.5 ס"מ, רוחב 16.5 ס"מ __ רשות העתיקות __ מספר ר"ע: 2010-149 

אם הכתובת היא בעברית היא לא יכולה להיות בכתב פרוטו-כנעני, שהוא קדום יותר ושייך לתקופה הכנענית ואפילו השם אומר זאת, ואם הכתובת היא בכתב פרוטו-כנעני היא לא יכולה להיות תכתובת בעברית ולא להשתייך למאה ה-10 לפנה"ס. ולכן הציבו בכותרת (?) סימן שאלה, הוסיפו אותו  כדי שיפתור את הבעייתיות בכותרת, וישמש כעלה תאנה למי שכתב את הכותרת.

לאחר והשלמת מרביתו של המחקר ונהירים לי כיום מקורות שמם של מרבית אותיות האלפבית. החלטתי לבחון את אשר עשיתי עד כה, לשם לכך הכנתי רשימה חלקית של אנשי האקדמיה בארץ שעניינם בארכיאולוגיה, ובתת המקצוע אפיגרפיה, המהווה ענף מתחום מדע הארכיאולוגיה, העוסק בחקר בלשני של כתובות ובניתוחם.   ושלחתי להם דוגמאות של מספר אותיות שהמחקר לגביהן הסתיים. על מנת לעודד את האנשים לענות לי, שלחתי אותיות בעלות עניין לאותם האנשים. ואני מתמקד באותיות המציגות את הבעייתיות שבאוסטרקון מקיאפה מהיבט התיארוך.  וכמובן תשובות האנשים היו מעניינות, אבל היה מעניין יותר לגבי אותה קבוצת מלומדים שלא ענתה ולא חזרה אלי, ולהלן שמותיהם  -

מר ג'יימס סניידר - מנכ"ל מוזיאון ישראל __ גב' אוסנת &