1282אלקטרה-סופוקלס-תיאטרון הקאמרי
1282אלקטרה-סופוקלס-תיאטרון הקאמרי
צילומים-אלי ליאון
סופוקלס שחי כנראה במאה החמישית לפני הספירה הספיק לכתוב מעל ל100 טרגדיות אך ספורות מהן נשמרו ומוצגות עד היום.
"אלקטרה" המוצגת כעת בתיאטרון הקאמרי היא טרגדיה יונית קלאסית ואחת הידועות ביותר שנכתבה בזמנו.
"אלקטרה" מלאה רציחות בתוך המשפחה הנובעים מרצונות שונים כגון למשול,לנקום וכן לרצות את האלים.
למרות שתוכן הטרגדיה ידוע הנה כמה מילים עליו.
אגממנון מלך יוון מקריב את בתו איפיגניה עפ"י צו האלים כדי שהיוונים ינצחו את הטרוינים במלחמה ביניהם.
קליטיימנסטרה אישתו רוצחת אותו בגלל מעשה זה ומכניסה לארמונה את בן זוגה החדש -אייגיסתוס.
אורסטס בנו של אגממנון רוצה לנקום את מות אביו וגם אלקטרה רוצה בכך.
המחזה מסתיים ברצח האם והמלך החדש .
תיאטרון הקאמרי והבמאי כפיר אזולאי קיצרו את המחזה, שמרו על הטקסט מבלי לשנות דבר ממנו והציגו אותו בצורה שהיתי מכנה "מודרנית-קלאסית".
הם הציגו את אלקטרה באולם קטן אינטימי על במה כמעט נקיה מתפאורה פרט לקיר לבן הדומה לבית מטבחיים עם מסך דרכו אנו מפעם לפעם רואים את הנפשות הפועלות גם כצלליות וכן משמש כמסך להקרנת הוידאו ארט.
התפאורה שעיצבה פולינה אדמוב היתה מאוד יפה,אסתטית אם כי לא הבנתי את פשר פתיתי השלג ?הפזורים על רצפת הבמה אלא אם הם באו רק לצורך היופי.אדמוב עיצבה גם את התלבושות בסיגנון עכשוי יפה ומתאים.
כל הסממנים הללו הפכו את המחזה לאינטימי .הקהל הוא קרוב לשחקנים מה עוד שהם גם מסתובבים בין הקהל ויורדים ועולים להבמה מפעם לפעם.
לתאורה הפעם תפקיד חשוב והיא מהוה גורם נכבד ביצירת האוירה הנכונה. עיצב אותה בכשרון רב קרן גרנק.
הבימוי של אזולאי מדוקדק מאוד,מוקפד,ניתנה חשיבות מרובה לכל פרט ופרט בהפקה.
אין סצינות בומבסטיות,אין סצינות אכזריות.הכל נעשה במרומז,בעדינות, בצורה מבוקרת.
מופיע גם הסממן הבולט שבטרגדיות היוניות "המקהלה היונית"בדמות 4 נשים שהן גם נשי החצר האוהדות את אלקטרה.
בנוסף להיותו דרמטורג גדול, סופוקלס ידוע גם בזאת שצימצם את חשיבותה של המקהלה היונית הידועה והפך אותה למצומצמת יותר, העלה אותה לבמה והיא הפכה לחלק אינטגרלי מהטרגדיה.
בתפקיד המקהלה הופיעו הגר דנון,דנה וישינסקי,מונה מור-מרקוביץ וליאת שטרן שמלאו את תפקידן על הצד הטוב ביותר.
תפקיד השחקנים היה קשה ומשחקם מעולה.
אולה שור סלקטר(סליקטר?) בתפקיד אלקטרה היתה נהדרת.היא היתה מלאת זעם,יצר ושאיפה לנקמה.מלאת רגש ואוהבת את אחיה אורסטס שגלה מארצו כדי לא להרצח,עוברת במהירות ובכשרון רב ממצב טראגי לשמח .
בגילום הדמות משתתפים כל חלקי גופה.הכל, התנועה,ההבעות,הקול,הדגשת המילים,צורת ההתבטאות הכל לוקחים חלק במשחקה המרשים.
אלקטרה כמעט ואינה עוזבת את הבמה למשך כל אורך ההצגה.זאת הצגה שהיא יכולה להראות את מלוא כושר משחקה המעולה.
לא פחות טובה היתה הלנה ירלובה בתפקיד אמה קליטיימנסטרה.זאת היתה "האבקות"בין שתי שחקניות גדולות כאשר "הקרב"הסתיים בנקודות ובתיק"ו. שופט קפדן יותר היה נותן לאחת מהן כמה נקודות יותר.
בנוסף לסלקטר וירלובה כל צוות השחקנים בהצגה היה טוב מאוד.כל אחד מהם התאים ביותר לתפקיד אותו הוא מילא בהצגה.
אורי רוטשילד היה שקול.הוא היה גם אוהב וגם צמא לנקמה.
היה נעים לראות את יוסי קאנץ במשחקו הבוטח,הנחרץ כדי לעזור לידידו אורסטס במלוי משימתו.
לגלוריה בס -אחות אלקטרה היתה התמודדות קשה לשחק בצוות עם אלקטרה וקליטיימנסטרה ובכל זאת בהתמודדות הלא שווה היא היתה מעולה.
יגאל זקס -אייגיסתוס בתפקיד אפיזודי בסוף ההצגה היה מצויין ומרשים והוכיח שאפשר להצטיין גם בתפקיד קטן.
התרגום של אהרון שבתאי היה טוב וברוח התקופה.
אלדר לידור חיבר מוסיקה מקורית שהשתלבה היטב הן בשירת המקהלה היונית והן בעלילה.
ההצגה היתה מלוה בוידאו ארט המתאר את ילדות אלקטרה והאוירה במשפחה בזמן הרצח.
"אלקטרה" הנו מחזה קלאסי שהותאם לזמננו אנו לא על ידי שינוי התמליל אלא בצורת הבימוי ,בצורת הגשתו,והקונספציה הכללית איך להציג היום מחזה קלאסי ידוע שנכתב לפני שנים רבות.
התוכן נשמר ,הטרגדיה נשארה רק סיגנון ההצגה שונה.
זאת טרגדיה שהתרחשה כי אגממנון המלך שמע בקול האלים ופעל על פי מה שהם אמרו לו לעשות.
נשאלת השאלה האם הרוצחים במחזה לו היו נשפטים אז או היום יכלו לטעון כי פעלו לפי צו מאישיות דתית דהיינו במקרה זה האלים היוניים וע"י המעשה בעצם מילאו חובה דתית.האם טענה כזו היתה עוזרת להם.
לראות או לא לראות:הצגה מעולה,כבדה וקשה אך מוצגת ,מבויימת ומשוחקת בצורה מעולה והיתי ממליץ המלצה חמה ביותר לכל חובב תיאטרון לראותה.
נכתב על ידי elybikoret , 09/8/2014 00:09
אלי ליאון
[email protected]
טל03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאי ותרבות "מוטקה"
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזו וחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il