רפי שלי

רפי היה אהבתי הגדולה למען האמת לא חשבתי שאוכל לאהוב שוב באותה עוצמה, באותה אובססיה מתמכרת לגבר האחד והיחיד.אני גרושה מזה שש שנים, בת שלושים וחמש, בלונדינית, נאה,חטובה ומשכילה למדי, יש לי שני ילדים בני שמונה ועשר.מעבודתי כמורה אני מתפרנסת לא רע. סטוצים ופלירטים לא היו לי בתקופת גירושי אינני גרושה המנסה למצות את החרות של הגירושין נהפוך הוא אני אישה של גבר אחד, את רפי הכרתי בחנות ספרים, חיפשתי ספר מסויים ופגשתיו באקראי, לאחר שיחה קצרה ביקש את מספר הטלפון שלי, היססתי, לבסוף לנוכח הפצרותיו, התפתיתי החל לטלפן בכל יום אפילו פעמיים ביום, לאחר שבוע נפגשנו פגישה סולידית בבית קפה, לאחר מספר פגישות התהדק הקשר ורפי עבר להתגורר בדירתי. רפי הירבה לדבר על עצמו כאילו נפתח סכר דיבוריו, ואשד מים זרם דרכו בעוצמה, לאחר תקופה של שתיקה סיפר שהוא בודד בארץ, הוריו באירופה, אחותו באוסטרליה, סיפר על געגועיו לילדיו, שנשארו בניו יורק אצל גרושתו, הירבה לספר על גרושתו בת עשירים החיה בשפע כלכלי, לאחר חמישה חודשים ידעתי בבטחה שרפי הוא אהבת חיי הגדולה, מאחר שאהב ילדים, התייחס אל ילדיי בחיבה ובדאגה, עד שנקשרו אליו ואהבו אותו. המכה הקשה נחתה עלי במפתיע, רפי הודיע לי שאביו הנמצא בלונדון חולה מאוד ועליו לנסוע ולהיות לידו, דיבר בצורה מעורפלת על ירושה שאביו מתעתד להשאיר לו ועל חובתו כבן. לא יכולתי ואף לא רציתי להיות למכשול בדרכו, אך ככל שהתקרב יום נסיעתו לחו"ל, חשתי שהמועקה שבי הולכת וגדלה. קשה היה לי להפרד ממנו, אך לו היה קשה להפרד שבעתיים ממני, "רק לחודש ימים הבטיח", אך דומה שהוא נוסע לנצח. בלילה האחרון בכה כמו ילד קטן, הוא בכה ואני בכיתי, אהבנו ובכינו בכינו ואהבנו, וכך חלף לילה ללא שינה. בבוקר יום נסיעתו הזמין מונית, נטל את מזוודתו ויצא. בימים הבאים הייתי משותקת געגועי לרפי גברו מיום ליום האובדן והחסך היה נורא,באחד הימים סיימתי ללמד מוקדם ויצאתי במכוניתי לת"א, ונהגתי ברחובותיה נהיגה אוטומטית שיש בה כדי להביא לעייפות ולהקהות את עוצמתו של כאב הגעגועים, נהגתי ברחוב אבן-גבירול חלפתי על פני חנות ספרים, דומה היה לי , נדמה היה לי שראיתי את פניו של רפי, לאחר נסיעה קצרה שכנעתי עצמי דמיון שזו דמיון שווא, מתוך שחשבתי עליו ללא הרפף, דימיתי לעצמי שאני רואה את פניו. כוח נסתר אחז בי, עשיתי סיבוב פרסה וחזרתי לכיוון החנות, החניתי מכוניתי והבטתי פנימה. רפי? לא? כן? הוא עמד בחנות ודפדף בספר, בלב הולם, כולי רועדת, זינקתי מהמכונית אל תוך החנות, היה זה רפי!!! בחנות בקול מלחש, סיפר את האמת,הוא אינו גרוש אלא נשוי מאוד, אשתו וילדיו חזרו ארצה , ביום שנפרדנו בכלל לא טס לחו"ל , היה כל הזמן בתל-אביב והם גרים בדירה שלהם.למה גר בדירתי חמישה חודשים?היה עם אשתו וילדיו בחו"ל , והקדים לחזור, הדירה שלהם היתה מושכרת,כאשר התפנתה הדירה חזרו הוא אשתו וילדיו לגור בה. אני כל כל אהבתי אותו והוא חיפש דרך לחסוך את דמי השכירות.