תגובה למאמרו של ארנון סגל שאומר עוד סיבוב כזה ואבדתם מיום 27/08

27/08/14
לא גן סירוב יש לערבים. גן של שינאה יש להם.הם לא נלחמים כדי לקבל מדינה.הם נלחמים כדי לסלק אותנו מכאן.האדמה הזו נחשבת בעיניהם לאדמת הקדש מוסלמית שלאף אחד חוץ מלמוסלמים אית זכות להקים בה בית.מבחינתם האדמה קדושה והם ילחמו עליה.כל עוד נשמתם באפם.חיי אדם לא נחשבים בעיניהם.הם מוכנים להקריב קורבנות בלי סוף כדי להשיג את מטרתם. אנואר סאדת אמר כי הוא מוכן להקריב מילין חיילים כדי לשחרר את סיני.מלחמת יום כיפור היא המלחמה האחרונה שישראל ניצחה בה.למרות זאת היא נחשבת במיצריים לניצחון.
אנחנו חושבים במושגים מערביים שכשיש מלחמות בין מדינות המילחמות הם על שטח או משאבים כלכליים שאפשר לפתור ע"י הסכם שירצה את שני הצדדים.או כניעה מוחלטת לצד שהובס.לערבים מושגים אחרים.הם מחוייבים להשיג את מטרתם בשלמותה.כל עוד לא הושגה הם ילחמו עליה בלי הפסק ולא חשוב המחיר.ויש להם משאבים עצומים בכסף ואנשים.הם נילחמים בסבלנות ללא גבול ובלי להתחשב בקורבנות.הקורבנות הם שהידים קדושים.מקביל אצלנו לאלה שמתו על קידוש השם.ועובדה היא שמצבנו הולך ורע.הערבים זיהו אצלנו את הקדושה לחיי אדם ואת רגישותנו למוות .את חוסר הבנתנו אותם והמחשבה שעל ידי ויתור על חלקי ארץ יושג שלום.הקמתן של תנועות השלום שדחקו בממשלות לותר רק חיזקה את ביטחונם שבסופו של דבר ישיגו את מטרתתם.
עובדה היא שמאז מלחמת יום כיםור לא ניצחנו בשום מלחמה.מצבנו הולך ורע עם הזמן ואויבינו מעודדים מהצלחותיהם והנסיגות שכפו עלינו ממשיכים במילחמתם.העובדה היא שמאז מלחמת השיחרור לא פונו ישובים מתושביהם.המילחמה תמיד הועברה לשטח האויב. במילחמה הזו פונה חבל ארץ שלם.כל הארץ היתה תחת מתקפת טילים.נמל בן גוריון שותק.המלחמה עלתה בחיי אדם רבים ונזק כלכלי רב.בסופה יזכה החמס בהשגים, אולי קטנים ולא משמעותיים מבחינתנו, אבל מבחינתם כל הישג ולא הקטן ביותר תורם להרגשת הניצחון.הצבא החזק והמתוחכם במיזרח התיכון לא הצליח להכריעם ונוצרו עובדות חדשות.
קישור למאמר
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/612/413.html?hp=1&cat=479&loc=10
האשמה כולה בנו.ישראל כבר היתה צריכה לדעת שהיא אינה יכולה לנהל מלחמות ארוכות ומראות המלחמה תמיד פועלות לרעתנו.מלחמת בזק כמו ששת הימים שהיתה מכריעה את המלחמה תוך יומים שלושה היתה גורמת לפחות נזק בעזה ולפחות הרוגים.עד שהעולם היה מתעורר כבר היינו אחרי המלחמה.ובתחילתה היתה תמיכה גדולה בישראל.אבל ישראל לא חתרה לניצחון היא חתרה להשיג הסדר כדי להראות הומנית.ההומניות הזו עלתה ביוקר.ועכשיו תשאל איך מנצחים ניצחון מוחלט וקצר.ובכן לישראל יש פצצות עומק כאלו שבהן הופצץ הכור שבנתה סוריה.ובהן התכונו לתקוף באירן.שלוש או ארבע פצצות כאלה על מקומות המחבוא והשליטה של מנהיגי החמס והמלחמה היתה נגמרת.היתה קמה צעקה של כל יפי הנפש וארגוני זכויות אדם.אבל גם כך קמה צעקה גדולה יותר ובצדק.לא היה נגרם נזק כזה לעזה ולא היו נהרגים כל כך הרבה עזתים.
כשאנחנו הורסים בתים של אזרחים בעזה זה לאמזיז לחמס אבל כשהחמס מפגיז ישובים בדרום ובעוטף עזה זה מצב בלתי נסבל.המבצע מלחמה הזה שלא הסתיים בהכרעה ובהכנעה של החמס הוא בכייה לדורות.מספר פעמים נלחמנו עם החמס ולא הכנענו אותו -מה זה אומר ?שאנחנו מקובעים בקונספציה המלחמתית הקלוקלת של הצבא ושל ביבי ומרעיו.
מצרים המדינה הערבית הגדולה ביותר השתכנעה לעשות איתנו שלום רק אחרי שהפנימו שאנחנו לא נטע זר באיזור ואי אפשר לעקור אותנו מכאן, עם החאמס זה אחרת כפי שאתה יודע המדובר בארגון טרור דתי קיצוני ברגע שיחליט להפסיק את מלחמת הדת שלו בנו זה כבר לא יהיה חאמס, שא ברכה.
כל המומחים אומרים שהחמס חטף מכה קשה ויקח לו לפחות 7=8 שנים להשתקם אם בכלל. המצב באזור כל כך נזיל שזו תקופה ארוכה עד שישתקם. אם ישנו פתח להסדר אז מה בוער להמשיך בלחימה בידיעה שהיא תהיה קשה במקום לבחון את האפשרות של הסדר ואם לא ייצלח לצאת למלחמה של אין ברירה .
הקלפים לא בידינו. אם לא היינו מקבלים את הפסקת האש היינו מאבדים את תמיכת מצרים שיש לה משמעות ותמיכת אירופה שיש לה מוסלמים לא מעטים שיוצאים להפגנות במדינותיהם המאמצות. את כל השיקולים האלה יש לקחת בחשבון. ואני משוכנע שהיה להם מישקל בקבלת ההחלטה להסכים להפסקת אש.
בדרום.
לכבוש, להרוג. אלו סיסמאות נבובות מאחר ואינינו יודעים מה מסתתר מאחוריהן והאם הן יניבו תוצאה טובה מזו שהושגה.