1286מיץ מיץ לימונדה-תיאטרון חיפה-בצא תא
1286מיץ מיץ לימונדה-תיאטרון חיפה
צילומים-אלי ליאון
"מיץ מיץ לימונדה" זהו שמו של המחזה המועלה בתיאטרון חיפה.שכנה איתה דיברתי לא השתכנעה שזה מחזה למבוגרים ולא לילדים.
אם רואים את המחזה מגיעים למסקנה שהוא מתאים גם לילדים וגם למבוגרים כאשר כל אחד מהם ימצא במחזה משהו אחר.מאחר והוא מועלה כמחזה למבוגרים הנה מה שהמבוגר ימצא במחזה.
המחזה מדבר על נער צעיר -אמורי-גיל רשף הסובל בבית הספר מהשפלות,התנכלויות,הצקות, כי הוא שונה בעיני שאר התלמידים.הוא חריג כי משחק עם בובות ולא כדורגל.הוא נשי במקצת ועוד.
לו עצמו יש בעיות עם זהותו המינית.הוא נמשך לבני מינו,מרגיש בודד ואת שלוותו ומנוחתו הוא מוצא אצל אחת התרנגולות-לינדה-רון ריכטר בחוות התרנגולים בה הוא חי עם סבתו המשוחקת בידי גבר-אייל רוזלס כדי להראות שהיא סבתא גברית.
זהו עולם שרבים מבין הקהל חיוו או חווים אותו.
אלה נערים צעירים עדיין רכים המתלבטים בזהותם המינית,הסובלים בבית הספר,המנודים לפעמים ומוצאים את מקומם בצד במקומות חריגים.אין לי ספק שרבים יהיו המזדהים עם שני הנערים שבמחזה.
כל המחזה הוא מיוחד,חריג בכל המובנים הן בצורת הגשת הדברים,הן בצורת הצגתם והן בשימוש בחפצים,בבובות ועוד.
ההפקה בבימויו של עופר עמרם מקבלת צורה שמעטות ראיתי כמוה.הכל מיוחד,חריג, מחושב,הכל מעולה.
לו זה לא היה תיאטרון רפרטוארי ,קונבנציונלי ,היתי חושב שרואה אני הצגה בתיאטרון אקספרימנטלי, סוריאליסטי,אבנגרדי.
הבימוי של עמרם היה נהדר ,מקורי מאוד, מענין ומרתק ממש.הוא הדריך את שחקניו להיות אמיתיים- הם עצמם ולא להדגיש בצורה חיצונית הפגנתית את הטיפוס שהם מגלמים.הסבתא אין לה סממנים נשיים.אמורי אינו מפגין סטריאוטיפ של הומוסקסואל בהתנהגותו וצורתו.התרנגולת פרט לקולות שהיא משמיעה היא אנושית ביותר.
הבמאי לא רק ביים את המחזה אלא גם הרשה לעצמו לערוך בו שינויים שונים ולעבדו לצרכיו.
היופי של ההצגה היא בעצם בצורה בה היא מוגשת.זאת עשיה תיאטרלית מעולה של הבמאי.
יש במחזה גם נושאים משניים וטוב עשה הבמאי שמיקד את ההפקה בנושאים המרכזיים ולא הרחיב את הנושאים המשניים אלא רק הזכיר אותם בקצרה.
יש בהצגה הרבה בובות,הרבה הומור,הרבה תנועה.
לדברי הבמאי הקונספציה שלו היתה להתחיל את ההצגה כשהבמה ריקה ולבנות את חוות התרנגולות לעיני הקהל כאשר הוא משתמש בחומרים לא רגילים בבנית הבובות,המכונה ועוד.
עיצוב התפאורה והאביזרים נעשה ע"י שני טור.את הבובות עיצבה מעיין רזניק.על עיצוב התלבושות אחראי אדם קלדרון והתאורה המתאימה עיצבה תמר אור.
מכונה מופיעה על הבמה בה מפעם לפעם מכניסים תרנגולות מצד אחד, היא מעבדת אותם ובצד השני הן יוצאות ארוזות ומוכנות למאכל.
יש אמירה מאוד משמעותית בהצגה האומרת מה היעוד של האדם ושל התרנגולת.
"האדם יעודו להמשיך את המין האנושי ושל התרנגולת לשמש מאכל לבני האדם".
אמורי דואג ללינדה ומציל אותה מהמכונה עד שהיא נעקצת ע"י עכביש, מתנפחת ואין ברירה אלא להכניס אותה גם למכונה
כל ההצגה הנה חוויה תיאטרלית שלמה אחת.
לעלות הצגה כזו בתיאטרון רפרטוארי הנו הימור גדול ולקיחת סיכון על כשלון טוטאלי.
כל הכבוד לתיאטרון חיפה על ההעזה בעלותו את ההצגה המיוחדת הזו.
אני תקוה שהקהל יעריך את המעשה ויבוא לראות את ההצגה המעולה והלא קונבנציונלית המיוחדת הזו.
המחזה כאשר הוצג באמריקה זכה בפרס המחזה הטוב ביותר שהוצג באוף ברודויי בשנת 2009.
שם היא הוגדרה כהצגת ילדים למבוגרים
דודו פינס תרגם את המחזה שנכתב עי ג'זשואה קונקל האמריקאי בצורה יפה,בשפה קלה וריגשה.
משחקם של כל המשתתפים טוב מאוד.
גיל רשף-אמורי משחק משחק מעולה.מבנה גופו עוזר לו בהרבה בגילום התפקיד.הוא עדין,הוא רך,הוא תמים,הוא רגיש,הוא מקסים.כשרונו בולט מרחוק.
לו גם יחסים עם שכנו-אליוט-ולרי פסחוביץ הלומדים ביחד .בבית הספר, השכן מתעלל בו אך בבית הם חברים לגורל ומספקים הדדית את צרכיהם המיניים.
אליוט התנהגותו ברוטלית ואלימה בבית הספר ובבית חיברית מלאת אהבה.משחקו מחושב ומעולה.
רון ריכטר מצחיק בהתחלה. משחקו והתנהגותו אנושיים מאוד אך לקראת הסוף הוא משלים עם גורלו וצועד בעצב אל המכונה .
הבמאי הצליח להפוך מעמד זה לתמונה מרגשת עד כדי כך שחלק מהקהל הרטיב את עיניו.
אייל רוזלט קשוח עם נכדו,משחקו טוב.הוא נשמע להוראות הבמאי ושיחק את הסבתא בהתנהגות גברית.
קרן אור,מעיין ויסברג,ארז שהרבני ממלאים כל אחד מהם כמה תפקידים בצורה יפה.
אור מורן האחראי על המוסיקה השתמש במוסיקת קאונטרי שכללה גם בנג'ו וכפיות.
זאת הפקה עישירה ביותר,רב גוונית,מרגשת.היא מלאת צבע,רוח נעורים,רעננות.קצבית מאוד,מלאת הומור וגם עצב.
אם ילדים יראו אותה הם יהנו ממנה בזכות הבובות,התרנגולות המיוחדות,הסבתא הגברית המקרקרת והמוסיקה היפה.
לראות או לא לראות:מאוד מאוד מיוחד.יפה,נהדר.חריג ביותר.מומלץ לכל אוהב תיאטרון קצת שונה לראות הפקה זו ובטוחני שיהנה ביותר.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 25/8/2014 9:50
אלי ליאון
[email protected]
טל03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאי ותרבות "מוטקה"
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזו וחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il
אריקו
נ י צ ן