הרומן בבית המשותף....סיפור

לפני שנים רבות למדתי בחוג לכלכלה באוניברסיטת ת"א, החיים לא היו קלים, באתי ממשפחה קשת יום,למדתי ביום ולפרנסתי מילצרתי בערבים במסעדת יוקרה.
עמי במסדה עבדה ענת בת 22 צעירה ממני בשנה חטובה שחרחורת גובה בינוני ושיער אסוף המבליט פנים יפות, ענת למדה משך היום בבית ספר לאחיות וכמוני בערבים עבדה לפרנסתה.כל ניסיונתי לחזר אחריה לא צלחו, שעות רבות עבדנו זה במחיצת זו, שוחחנו לא מעט, אט אט חשתי שאני מתאהב בה, לילה אחד אחרי העבודה סיפרתי לה על אהבתי העזה כלפיה, אולם ענת דחתה אותי בעדינות באומרה:" דני אתה בחור מאוד נחמד אבל דלפון כמוני ואני מחפשת גבר שהתבסס בחיים".מאז הספקתי לסיים את לימודי בהצטיינות להתחתן להביא לעולם שתי ילדים ולאחר 22 שנות נישואין אף להתגרש.בעבודתי התקדמתי יפה וכיום אני סגן מנהל סניף בנק בנתניה עיר מגורי. לפני חודשים אחדים רכשתי דירה חדשה בבניין חדש בעיר , מכיוון שלא הכרתי איש משכני החדשים, הקדמתי שלום לכל מי שפגשתי בחדר המדרגות. בחודשיים האחרונים נתתי דעתי על כך שהשכנה בקומה שמעלי מחייכת אלי בנועם כל אימת שדרכינו מצטלבות, ומתוך אדיבות החזרתי לה חיוך.באחת הפעמים שנפגשנו בכניסה לבניין הזמינה אותי בנימוס לכוס קפה . סתם אדיבות של שכנה , חשבתי, אמנם היא לא נראית מתאימה לי, אבל היא בהחלט נעימת הליכות. פניםנאות, גוף מסורבל, עבת שוקיים, שיער בלונדיני ארוך עם גוונים , מנסה לשמור על תדמית של צעירה. כאמור השכנה המבוגרת למדי לא נראתה לקשר אינטימי, אבל מתוך רצון לשמור על יחסי שכנות טובה נעתרתי להזמנתה וסרתי לדירתה לשתות קפה.הדירה היתה מצוחצחת ונקייה, וילונות מלמלה כיסו את החלונות, הגישה בזריזות קפה, הוסיפה חלב, הביאה עוגיות טעימות, אחר הניחה דיסקס של הביטלס, האוירה היתה רגועה ונעימה, סיפרה על עצמה, גם היא גרושה "כמו כולם" חייכה חיוך נעים, "אלה החיים".השיחה קלחה, והיתה מעניינת, אפילו מרתקת, החלטתי שבהזדמנות אכנס שוב לדירתה לשתות קפה, אבל לא ליותר. בביקור השני אצל השכנה פגשתי את מיכל , גבוהה, נאה, דעתנית, מדברת במהירות, קופצנית, משפריצה קסם אישי רב. סיפרה שהיא מורה להיסטוריה בתיכון, וציינה גם שהיא אם לילדה בת 5, גרושה. התלהבתי מענת וקשרתי איתה שיחה ערה, כשהמארחת עדיין מחייכת אמנם, הופכת בהדרגה לצלע פסיבית במפגש, ומשחילה מידי פעם משפט. ביקשתי ממיכל את מספר הטלפון שלה. נתנה לי. למחרת טילפנתי אליה בהתלהבות וקבענו פגישה.התחיל להתרקם בינינו רומן למרות פער של 25 שנה בינינו. בשבוע שעבר טילפנה השכנה לביתי. "בוא לשתות קפה" ביקשה. "תודה נורא עסוק פעם אחרת".
"זה חשוב כדאי לך!" זמזמה בטלפון. חשוב? כדאי לי? מה כבר יכול להיות? אבזבז חצי שעה.נכנסתי לדירתה. מזגה קפה, כדרכה חייכה, אבל נראתה מתוחה. "אתה יודע מי אני?" השכנה מלמעלה" השבתי בחיוך. " לא ,לא, מקודם"אמרה. לא יודע" סקרתי אותה במבט חודר. "אני ענת שעבדת איתה במלצרות בהיותך סטודנט לכלכלה". בום! האסימון נפל!"את ענת היפה שחיזרתי אחריה ללא הצלחה?" "כן, אני!" "נחמד מאוד" השבתי בתדהמה. "לי זה יותר מסובך כשפגשתי אותך בחדר המדרגות זיהיתי אותך מיד, רציתי אותך מאוד, הצטערתי שאז סירבתי, בינתיים עברתי חתיכת חיים והתגרשתי, אני מסתכלת על החיים אחרת". "לומדים", הערתי בשקט. "רציתי אותך אבל אתה לא שמת לכיוון שלי." שתקתי, מה אומר. הרי זה נכון. "אבל עכשיו אתה בקשר איתי" אמרה. "שכנים טובים" אמרתי בקול של מנחם אבלים. " "לא יש לך רומן עם הבת, אם לא אני אז הבת." "מיכל?" שאלתי מופתע. בעצב הנהנה בראשה.