אמא שלי בת 90

אמא שלי בת 90. היא חיה לבד בגבעתיים. לא רוצה דיור מוגן.

הבטוח הלאומי ביקר אותה השבוע ואנר שהיא לא צריכה כלום.

אמא שלי בת 90- יש לה מכשיר שמיעה שהיא לא תמיד מרכיבה אותו ולכן לפעמים היא שומעת מה שהיא רוצה לשמוע.

היא הולכת עם מקל- כי כך ביקש הרופא.

והכל אצלה נהיה קיצוני-  במיוחד הפולניות.

יש לה מחשב והיא משחקת ברידג' בBBO. וגם במועדון.

עד לפני שנה היא היתה אומרת שמוניות זה רק לעשירים - אבל לעת זקנה היא קיבלה שכל שהיא באה לבקר את הנכדות והנינות עם מונית.

אמא שלי חסכה כמה עשרות  אלפי שקלים מפנסיה זעומה ועוד 300 דולר שהיא מקבלת כפנסיה מחו"ל -  אי לא יודעת איך היא עושה זאת - אולי בגלל שאת התיקים שלה ב30 שקל היא קונה בדוכן שבשוק בצלאל, את הבדים בחנות הגדולה בנחלת בנימין וכן- פה ושם היא עדיין תופרת מה"בורדה".

בראש השנה היא כבר לא מארחת אבל היא לא תוותר על הדגים שהיא קונה בשוק הכרמל. וכן- מאה פעמים תשאל אותנו אם היא שמה מספיק פלפל וסוכר כי הדגים הממולאים של סבתא חייבים להיות עם סוכר והרבה פלפל שחור

אמא שלי בת 90.

במלחמה היא התחבאה מתחת למדרגות- לא פחדה (ממה כבר יש לפחד בגיל 90?) ודוקא שמחה לפגוש שם את השכנים.

אמא שלי מאד מעורה פוליטית. לא מפסידה את החדשות עם אילה חסון ביום שישי ואת כל תוכניות  הבוקר של רשת ב' ברדיו. אם כל חייה היא היתה משהו כמו מרכז מתון היא עברה לשמאל ובמשך המלחמה הסבירה י שאם היינו גומרים כבר עם השטחים האלו ומבינים את הערבים שגם הם רוצים בית אז כל זה לא היה קורה. אולי זה בגלל שהיא נאמנה לפרופ' לייבוביץ והיתה חברה של אחותו נחמה לייבוביץ ז"ל.

אמא של מאוהבת.

היא מאוהבת בד"ר הרב בני לאו.

לא מפסידה אף פעם את התוכנית שלו ביום שישי שעה 3.30  בערוץ הראשון. ד"ר לאו מערב תורה ודעת.. הוא מסביר את פרשת השבוע לאור נושאים אקטואלים- ובעיקר- פתוח לתרבות הישראלית החילונית.

אז אמא שלי גם. מסורתית. שומרת כשרות. אבל לא מפריע לה אם מישהו מחליט לשתות קפה עם חלב אחרי ארוחה. לא- היא לא תעשה זאת- אבל לא מתרגשת מtאחרים ששותים את הקפה שלהם לא בדיוק 3 שעות אחרי ארוחה בשרית. גם היא הפסיקה לספור בדיוק את השעות.

לאמא שלי יש "חברותא": 4 נשים שלומדות כל שבוע פרק בתורה. כל אחת מכינה את הפרק מראש והן יושבות יחד ומדברות על מה שיש שם בפרק ויש אפילו אחת שמסכמת הכל באיזה אתר שהן מצאו באינטרנט.

עוד מעט חגים ואמא שלי תלך לבית הכנסת  .תקנה מקום  בעזרת נשם שהיא  כמעט ריקה  (ממה יחיה הבית הכנסת?) ותדבר על החזן. כי זה מה שחשוב בחגים. איך היה החזן. וכן- היא תצום ביום כיפור. לא יעזרו בקשותנו שיש תרופות לקחת וזה קצת קשה בגילה. היא תצום.

אמא שלי בת 90 וביום שישי נחגוג לה.

נסע לירושלים לפנסיון ביקל בבית הכרם בו גדלה ושמשם יצאו לוחמי הל"ה במלחמת העצמאות, נעבור על פני הסמינר למורים "דוד ילין" שם היה מקום התפילה של המשפחה ונעבור על פני בית ספר רוחמה לבנותת שם קיבלה את הזכלתה התורנית. נאכל ארוחת צהריים ב"המוציא" - נטייל בנחלאות ונסיים ב"סטף" מול הרי ירושלים.

נספר אל אמא שהיתה עובדת סוציאלית במעברת בית ליד כאשר העובדים הסוציאלים עוד עבדו בשטח, נספר על עבודה בתחום השיקום ..נספר שאחרי גיל 70 לא יכלה לעבוד יותר כי המחשב לא רצה לקלוט את שנת הלידה ועוד נספר שעד היום היא מתנדבת כמומחית לשיקום באקי:ם.

ומה מאחלים לבת 90?

לא, לאמא שלי לא צריך לאחל שהכל יהיה אותו דבר. אני אאחל לה שתמצא תחומי התענינות חדשים במועדון, שתרשם לסידרה של בני לאו אפילו שזה דורש נסיעה במוניות (לא, אין צורך להשאירירושה לנכדים)

ושתלמד להתמש בשלט חדש עם הממיר שמקליט כי היא ממש כועסת שזרקנו לה את הוידאו הישן ישן.

מזל טוב - אמא