מזכירה לעניין - חלק א

<p>מעניין מה ההמשך....ניחוש שלי מזכירה שמנה במיוחד אולי אפילו קוקסינל רחמא ליצלן, כתבת יפה ורהוט בעצם למה לי לנחש?<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-smile.gif" alt="smile" /></p>

<p><br style="color: #414141; font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px; font-weight: bold; text-align: start; background-color: #f7f7f7;" /><span style="color: #414141; font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px; font-weight: bold; text-align: start; background-color: #f7f7f7;">קריאה זה כמו משחק ניחוש. הקורא מנסה לנחש את ההמשך וככל שהוא מנסה לנחש כך גדלה מעורבותו בסיפור. אם מצליח בניחוש&nbsp;ההנאה כולו שלו. אם לא מצליח - הוא עושה "ניווט מחדש" (כמו ג'י פי אס), בתקווה שגם כך הוא יהנה מהסיפור.</span></p>
<p><span style="color: #414141; font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px; font-weight: bold; text-align: start; background-color: #f7f7f7;">נעמי</span></p>

<p>היי גרשון</p>
<p>הפתעה היא הפתעה. כמו ביצת קינדר. אף פעם לא תדע עד שלא תפתח אותה.</p>
<p></p>
<p>יום טוב ושבת שלום</p>
<p>נעמי</p>

<p>&nbsp;פרק [כל טקסט} שיש בו "טעם של עוד" מעיד על</p>
<p>כתיבה משובחת ואין כל צורך בשכתוב מחדש, בניגוד לדעתה</p>
<p>של מינה.</p>
<p>כמובן שניחושים הם חלק מן&nbsp; הכיף של&nbsp; הענין.</p>
<p>וכמו שאנחנו מכירים את כתיבתך, נכונה לנו הפתעה,</p>
<p>אז אנו מצפים בדריכות להמשך.</p>
<p>&nbsp; ואפרופו: קראתי אי-שם&nbsp; שבימינו&nbsp; הגבר מתאונן באוזני אשתו שהמזכירה שלו אינה מבינה אותו...</p>
<p>שבת טובה.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>