חגי האורים-והפחד מהחושך
אין זה מיקרה שחג החנוכה,שהוא חג האור,וחג המולד שבו עץ האשוח מקושט באורות רבים ,כוכבים זוהרים וגולות נוצצות,אין זה מיקרה,כניראה שהם חלים בחרף.גם בארצות שם מאמינים בבודהיזם ישנם חגי אור.
יש לשער שזה קורה בחרף ,מפני דיכאון הידוע כ"דיכאון חרף". החשש מהחשך.ימי חושך ארוכים ושעות אור קצרות.
משערים שהברק והרעם הם שגרמו אצל האנשים החושבים הראשונים(פרימאטים)ביקום את היראה ומכאן האמונה בכח או כוחות עליונים.עד היום הברק והרעם מפחידים את הקטנים שלנו שלא לדבר על הכלב,שבמיקרה כזה מתחבא מתחת לשולחן.הברק בא כאילו מהשמים אז
האמונה שהאלוהויות הן למעלה,בשמים.ועוד קול הרעם המאיים, הוסיף חיזוק לאמונה הזו.
במיתוס היווני,הפסטוס ,האל-הנפח,כשהוא מכה בסדנה שלו יוצאים גיצים
וכך יש ברק ורעם.היוונים והרומאים ראו בכל תופעת טבע-א?לים.(פוליתאיזם)האין אנו שרים לילדים על ברקים ורעמים של יונתן גפן.?שיר מרגיע.מה"כבש הששה עשר."במנגינה קלילה של רעמים שלפעמים קטנים ולפעמים גדולים,כבני אדם.
ביהדות יש להציג את החנוכיה בחלון,באמתלה להכריז בחוץ על הנס.אבל האין זה גם מגרש את החושך?אז השיר החמוד הזה"באנו חושך לגרש בידינו אור ואש"הוא לא של האדם הקדמון,אבל היה מתאים גם לו.
מסתבר שחג האור,אינו מיוחד רק לנו.
והעיקר שנגרש את החושך מליבנו ונכניס אל נפשנו אור גדול וטוב -לב לכל אדם באשר הוא.
חג חנוכה מלא אור וזהר.
<p>והנה משהו קטן שקראתי, בלי קשר לחנוכה,</p>
<p>שנאמר לילד קטן שפחד מן החושך בחדרו:</p>
<p>אין בחושך שום דבר שלא היה שם כשהיה אור.</p>
<p>חג אורים שמח.</p>
<p>הסיפא של הפוסט הוא העיקר והחשוב בחברה שלנו כעם. " העיקר שנגרש את החושך מלבנו ונכניס אל נפשנו אור גדול וטוב וכך נהיה חברה הומוגנית ומאוחדת. </p>
<p><strong>הסיפור שלך יפה ומאלף</strong></p>
<p><strong>חג החנוכה, הוא חג האור</strong></p>
<p><strong>שהוציא אותנו מהשחור</strong></p>
<p><strong>חג חנוכה שמח<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-laughing.gif" alt="laughing" /></strong></p>
<p>תודה על המידע</p>
<p></p>
<p></p>
<table cellpadding="2" class="hebrewQuotation" style="font-size: 17.3333339691162px; font-family: David, serif; color: #252525; line-height: 18.6666660308838px; margin: 2px 18px; border: 0px; background-color: transparent;">
<tbody>
<tr>
<td style="font-size: 21.3333339691162px; line-height: 1.5em;">
<p style="margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; line-height: inherit;">תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים.</p>
</td>
</tr>
</tbody>
</table>
<p>עם יד על הלב מודה שבכל פעם כשרואה ברק, אני נכנסת בתוך עצמי להיסטריה, כי יודעת שהרעם יבוא אחריו וממש שונאת את קולו.</p>
<p>עם החושך אפשר להסתדר כי תמיד אפשר להדליק אור,</p>
<p>אך את הרעם אי אפשר למנוע.</p>
<p>חג שמח</p>
<p>אפרת</p>