חברות, פגישות פטפוטים.

יושבות  החברות יחד, כהרגלן  מידי  שבוע

הן  נפגשות כבר שנים  באופן  קבוע

משוחחות,  מרכלות,  מתנות דאגותיהן,

מזכירות  תרופות ,רופאים ובדיקות....

מדברות  על  הילדים, על  הכלות על  החתנים ו....המחותנים.

מעלות  זכרונות....כל  אחת  מהסביבה שממנה  הגיעה,

מאכליה  של  אמא,  על  ילדותן  והבתים  שבהם  גדלו

על  האחים  והאחיות והחוויות  שחוו.                                                               

צחוק  ודמע  מעורבים.

ונזכרים  בדברים, למשל  באישיות  מוכרת, אך  שמו נשכח...

כולן  יודעות  במי  המדובר מכירים  את  פעלו  ומעשיו...

אך  לא  זוכרות  את  שמו   -- דוקא  עכשיו...

הנוכחות  משנות נושא  וממשיכות  בפטפוטים,  נהנות

מהקפה  ומהללות  את  המארחת  על  המאפים., כאשר  לפתע מתפרצת

 אחת  החברות  וקוראת  בקול  את  השם  של  הנ"ל, שלפתע  צץ.

וכולן  פורצות בצחוק  משוחרר: זה  קורה לכל  אחת  מידי  פעם  וזה  מוכר.!

פוליטיקה  היא  מחוץ  לתחום,  כדי  לא  לקלקל  ולא  לפגום  בחבר ות. אך כמו כל  אזרח  במדינתנו: כועסים, מתלוננים     ו...הצעות  מיעצים...

 ופתאום  משתנה  טון  הדיבור,  הקולות  מתענגים ונשמעות  רכות  והתפעלות

בקולות ה'בנות':  הגענו  לנושא של  הנכדים  והנינים....איזה  נחת!  ואיזה

סיפורים! וכמה  הם  חכמים !  וכל כך  מצליחים  ומתקדמים! 

אמרה  פעם  'מירה  אברך'  (שהיתה  "רכילאית לאומית")  שאודות לרכילות --

התעשרה  היסטוריה  בידיעות  וסיפורים  מזמני  העבר.

לכל  החברים       אורה  ושמחה  בחג  האורים               מעליזה