על עצים ואנשים

כאשר כורתים עץ ופצע מותו נגלה לעין השמש, אפשר לראות את לוח שנותיו העגול המצביע על קורות חייו. כל סבל, כל מלחמה, רוב מחלה, וכלל אושר וצמיחה טבועים על מצבת טבעותיו הצרות. אין לך דבר יפה יותר וראוי לשמש דוגמה מעץ נאה וגבוה כמו העץ הענף בהרימון 54 .עצים הם בית לציפור. עלווה לצל ונוף לעיניים. וכשרכב או נהג מטומטם ואוויל הנוהג פלטפורמה של עגלת מכוניות הפונה למרום משחית וגודע עץ מול חלוני, הכאב צורב בחזי. ברגע ביתוק העץ בפוגשו בבלדה הקשה שמעתי את אנחתו מלווה בצרימה וקריעת תוכו. רקמת הצמח שהתמחתה בהעברת מים ומזון פנימה העצה בקטע של ענף ושורשים היתה קרבה לקיצה. ובעומדי מסתכל חפוי ראש על העץ הגווע, כאילו דיבר העץ אלי כמו ברחש עת הרוח עוברת על פניו. בשעת לילה מאוחרת כהכול דממה ואני קם ממיטתי כי צריך לקום בגלל אתם יודעים למה- ואני נמשך לחלון שמול האין עץ, נופל עלי פחד מפני מחשבות עצמי. ואז חוזר אני במחשבתי לימי ילדותי ואיך שלמדוני העצים בכפר הגלילי להקשיב לניע רחישת העלים. תארו לעצמכם עולם ללא עצים, בלי ירוק צהוב לימון. באין פריחה לבלוב ופרי, איזה עולם היה לנו? עכשיו אני גם נזכר כיצד כרגעים ספורים לאחר שהעץ "הפריע" דרכה של המפלצת על גלגליה, התאספה אסיפת נהגים, מנהלים, וסתם עוברי אורח ופקחים שלא הזילו דמעה והחזירו מה שנשאר מאותו עץ עצוב, לגומתו היבשה כששורשיו וקליפתו קרועים צועקים ערומים. ואין לי נוף בחלוני- וגם לעץ אין אותי כתמול שלשום. הוא עכשיו אינו יותר מעמוד טלגרף או חשמל. אין לו נשמה. רק תפילה תעירו. כי אין לעצים טיפול נמרץ. מי עליהם ישים בכלל כשכל דרדק חורט בהם באזמל וקורע להם את הצורה. כשהעצבות מתגברת עלי והחיים נעשים כבדים ואין בחוץ חמסין, אני הולך את הכמה צעדים למרפסת בתי ומביט בעץ השכן של זה שאין- והוא, אילן חבר מאז ארבעים שנה וכאילו לדבר אלי רוצה ולומר:הייה שקט, הייה נינוח. הבט בי, החיים אינם קלים, אבל לפעמים הם נסבלים. כך שלילה לילה מלילות קיץ וסתיו, אנחנו, העץ שנותר ואני, מתראים מנומנמים על גשר דמיוני שבין הכביש למרפסת בתי. עומדים ככה דקה שתיים.העץ מרחש אולי מתלוצץ וקצת מרחם עלי כאומר: מצטער חבר שאתה קם בהכרח, אבל לו לא אתה קם באשמורת שנייה גם אני הייתי כאן יותר מלבד. אתה לא לבד השבתי. כי כשהחנויות בהרימון 54 נסגרות, הספסלים שעל המדרכה מתמלאים צעירים עולזים ומקרקרים אפילו השעה היא רבע לשלוש אינם משאירים אותך בודד. אתה רואה זוג מתנשק, אחר נפרד בבכי חרישי כשהיא מפנה גבה וממהרת לצידה של זו המנושקת. כאלה מראות רואה העץ הענף האחר בערבי קיץ וסתיו בשישבת וחג, ובימות השבוע גם.