אבו מאזן ונתניהו תאומים זהים.

אבו מאזן ונתניהו למרבה הצער הם סובלים במנהיגותם מאותם הסימפטומים.זה סימפטום הפחד.הם מפחדים.אחרי ששמעתי את הראיון של דנה וייס עם אבו מאזן בטלויזיה השתכנעתי יותר מתמיד שאין לאף אחד משניהם פרטנר.שניהם לכודים בפחד ובחרדה שיאבדו את שלטונם,אם יעיזו לעשות צעד לכיוון של רעהו. אבו מאזן מפחד מחמס,מהליגה הערבית הבלתי יציבה ויש לו קוים אדומים שאיננו יכול לזוז מהם כמו.ירושלים, פליטים [זכות השיבה] וגם גבולות.פחות מגבולות 67 הוא לא מסתפק [להלכה הוא מוכן לדבר על תיקוני גבול] ירושלים לפי דעתו חייבת להיות בירת פלסטין[האם זה כתוב בקוריאן] והפליטים לפי דעתו חיבים לחזור לבתיהם.[הבתים האלה כבר לא קימים 60 שנה] הם היו סלאמס וקרסו. נתניהו דוגל בדיוק באותם העקרונות רק הפוך.ירושלים יהודית בלבד [נשמע הגיוני ליהודים].מבחינת נתניהו גבולות 67 הם חס וחלילה.זכות השיבה לפליטים טאבו מוחלט.[מבחינתו להחזיק מיליון וחצי ערבים מהגדה תחת חסות ישראל וגם שלטון ישראל זה לגטימי].אי לכך הדו שיח ביניהם הוא חבל"ז.עדיף שיילכו להרפא מהפחדים והחרדות שלהם.