מצעד יום העצמאות שלי!

צעדת יום העצמאות שלי! השנה המצעד יתקיים בחיפה אמרה אימא ומרגע זה החלה התרגשות האנרגיות החלו להישתולל - חיבים להתחיל ההכנות אמרתי ולא עבר יום ובכול מקום החלו להיתכונן למצעד העבודה הייתה מרובה ,דגלים עשינו לבד גזרנו וצבענו פיספסנו וחידשנו לפעמים מניר ולפעמים מסדינים שכולם היו אז לבנים אני הקפדתי לסלק לאימא דוקא את הסדינים החדשים ביותר ולצבוע אותם בצבעי כחול לבן גם שרשראות דגלים על חבל עשינו מנירות והתחרינו מי יעשה שרשרת יותר ארוכה עם מספר דגלים רב יותר - אני אישית שכבר הייתי מוממחית ביצירה עשיתי מגן עם מנורת שבעת הקנים מניר בריסטול ועליו בהבלטה את סמל המנורה וצבעתי בזהב שיראה אמיתי שניתלה על הלוח הראשי בבית הספר, לא יתכן יום עצמאות בלי בגדים כחול לבן אימא תפרה לנו הבנות חצאיות כחולות עים קפלים וחולצות משי לבנות התעקשתי על משי ואימא חיפשה אצל כול מוכרי הבדים בשום אופן לא רציתי מבד כותנה, דליה אחותי הייתה בתזמורת הנוער של העיר חיפה ושבועיים ימים נעדרה מהבית בחזרות ובצחצוח הכלים, חיפה כולה התרגשה ואפילו מוכרי הנפט צילצלו בפעמונים ללא הפסקה , המצעד בחיפה היה אמור לעבור ברחוב אלנבי דרך העיר התחתית חיפה והבעיה הכי גדולה הייתה לתפוס מקום לאורך המסלול יומיים לפני המצעד התמקמו תושבי חיפה לאורך המסלול כול מישפחה שלחה נציג או שניים עם כיסאות אבנים ובנו ממש מיבנים למקומות שמורים על אף שהמצעד איחד את העם היו הרבה מריבות על מקומות אלו השמירה הייתה הדוקה ולנו שם בלילות , אבא מאוד כעס אך שום דבר לא עזר דוד דוחה היה השומר העיקרי ואנו החלפנו אותו מדי פעם כאשר כול הזמן מביאות לו אוכל ושתיה והרבה ארטיקים תנאי לעבודתו למען המשימה, והמצעד -תאוה לעניים ומזור לנשמה כול החילים יפים מצוחצחים והחילות צועדים באון, בראש המצעד צעדו התיזמורות בקצב המרש ראשונה תזמורת צה"ל ואחריה תזמורות החילות, מאוד קינאתי בדליה אחותי שצעדה בראש תזמורת הנוער של העיר חיפה עים תוף ענק שכיסה את כול גופה הקטן ראו רק את התוף ואנו מרוב שימחה צעקנו דליה, דליה והיא אפילו חיוך לא נתנה לעברינו, וגם חיימקה שלנו בן דודתי צעד ואנו צרחנו והישתוללנו מרוב שימחה וגאוה, עד שנעשינו צרודים, אחריהם כלי הנשק , הטנקים, הטילים,(הסתבר שהם עשויים מעץ וצבועים) למי היה איכפת ! המטס שעורר כול כמה דקות קריאות התפעלות , צפירות ספינות חיל הים , ההיתרגשות הייתה בשיאה ופעם ראשונה בתור ילדה הרגשתי התרוממות רוח שייכות לא רק למשפחה אלה לכול העם והמדינה. . גם בימים אלו של כאוס שחיתויות אין סוף ניזכרת אני בימים אלו מתמלאת גאוה על העם הזה שהוציא יש מאין, נילחמנו על זכותינו ויכולנו -למגינת ליבם של כול צורירינו!. עם ישראל חיי-מדינת ישראל לנצח נצחים אביבה - מתוך הספר חיפה העיר ומשפחתי