מושמוש

באחת מנסיעותי צפונה,על הבוקר,חשתי את הצפוי לבוא.טוב,מי צריךלהבהל משרב,כשכמעט בכול אוטו יש מזגן. אז מה הבעיה ? זהו,שאין. זו רק "טכניקה",לחמם את האצבעות על המקלדת ולהריץ במוח את המשפט הבא... כשסיימתי עלייה מתישה ועקלקלת,עצרתי בתחנת הדלק הקרובה,כי בא לי על קפה מוקצף ומנוחה קלה.וכך קרה.בין שלוק לשלוק,רצות מחשבות ואחת,נודניקית משתלטת על כולן,באומרה:"חשוב על שורה או שתיים,אשר בה הינך מתחיל לכתוב משהו הערב.סתם,כי בא לך.אמנם,ישבתי במקום מקורה,אבל כשחם בארץ,השרב אינו פוסח גם על הצפון.אפילו אם אתה מוגן מהשמש הקופחת.מוכר ? אז מה כותבים ? שאלת מיליון ה - $. והתשובה:על החום.כה טרוויאלי,כול כך צפוי...לקחתי שלוק אחרון (והכי טעים!) מכוס המילקשייק,שלפתי את פנקסי ועטי ורשמתי:"אין עוד למה לחכות".יבש מידי,נכון ? גם אני חשבתי כך והפעלתי עוד קונץ ממוחי הקודח:הורדת דף מהפנקסון - גם "מזכירתי " - רשמתי את הכותרת האמורה,קיפלתי את הדף ושמתיו בכיס מכנסי,על מנת שאפתח אותו ברגע הגיעי הביתה.... ...וכשהגעתי, היה כבר ערב/לילה כזה. נרגש ומתלהב,פתאום לא רעב,גם לא עייף,אפילו לשכנה אמרתי - שלא כהרגלי: "ברכה.הערב את יפה מתמיד !" והספקתי רק לשמוע, שמשהו מתגלגל על כל המדרגות של קומת העמודים - אל החצר. חיש מהר התרחצתי,החלפתי בגדים,התגלחתי,התבשמתי,ניקיתי ציפורני ו...כמעט שכחתי:טסתי ב"מאך 3" לכוון האמבטיה - להסתרק ו...הכלה מוכן. חזרתי לאיטי אל שולחני,היכן שאנוכי משרבט עליו מידי פעם,מיני ומינים של דברים ומשכתי את הכיסא בהדרת קודש כזו, כאילו היה זה מושבו של ג'ורג' ה-5 לפחות - והתישבתי. התחלתי בכותרת - שהייתה אמורה למשוך אחריה סיפור על "קיץ ישראלי" - מהדף,שנותר לח ומקומט, בכיס של סרבל העבודה ואחרי שהדפסתי כ- 5 שורות, מלמלתי לעצמי:"אז צדקנו.הכותרת הזו - היא ממש יבשה" ובמחשבה שנייה,החלפתיה ואז העניינים התחילו לרוץ. טוב,לא ב"מאך 3",מן הסתם.