הבלוג ככלי מאיץ לכתיבה יוצרת
לא אחת כששמעתי סיפורים מעניינים מידידים , סיפורים הנוגעים לשורשי המשפחה ועל ארועים יוצאי דופן שקרו להם, שאלתי את הידידים מדוע אינכם מעלים את הסיפורים על הכתב. התשובה הלקונית הייתה נעשה את זה כאשר יהיה לנו זמן פנוי. חחח.. למי יש זמן פנוי? ארוע רודף ארוע. נישואים, ילדים, משכנתא, עבודה וחובות והתחייבויות.. הזמן הפנוי לא מגיע אף פעם . צריך לתפוס אותו בקרניים.. ראיתי גם עבודות מושקעות. סיפוורי משפחה מענינים המלוים את עץ אילן היוחסין. אנשים שהחלו לעסוק בגנאולוגיה וחקרו את שושלת המשפחה הגיעו לשורשים עד המאה ה-16. למי שמתעניין בנושא יכול להצטרף לפורום תפוז . שם ניתן ללמוד כיצד להכין עץ משפחה, כיצד להשיג פרטים ותעודות של בני משפחה גם כאלה שניספו בשואה. מסתבר שקיים בעולם מידע עצום וצריך לדעת איך לשחות בתוכו. ההפריה בין המשתתפים גורמת להצלחות רבות. לא אחת הופיעה כתבה על פרטים שהשיג פלוני אודות משפחה מהמאה ה-19 או לפני כן כתוצאה מהדרכה שקיבל מחברים בפורום תפוז. ישנם גם כאלה שכותבים ושמים במגרה. מעניין אילו יצירות עלומות קבורות אי שם במגרות. למי שמכיר את סיפורו של קפקא יודע כי האוצר הבלום של כתיבתו היה נעלם לנצח אילו מילאה האישה, שהפקיד בידה את כתביו , את צוואתו שהורה לה לשרוף את כל כתביו. הצוואה לא מולאה וחלקים נכבדים מכתביו נמכרו בסכומי עתק.. סיפר לי ידיד כי הכתיבה משחררת ומעבירה אותו לעולמות אחרים. הוא שוכח את המשכנתא ואת הצרות בעבודה.בכתיבה הוא הופך לאחד הגיבורים ומוצא בכך מרגוע. עיון בפוסטים שכתבו חברי הפורום בבלוגים דחפו גם אותי להעלות על הכתב בצורת סיפור את תולדות חייו של אבי ז"ל. כמנהל בנק הכתיבה שלי התמקדה בדו"חות ומכתבים בסגנון כמעט אחיד..פה מצאתי את הבמה להעלות את הסיפור כהוויתו מתוך הפרטים שהשאיר ביומנו. כמובן שהופיעו שמות רק של חלק מהדמויות על מנת למנוע זיהוי . קראתי בפורום סיפורים יפים מאוד וכן שירים מעניינים. בהצלחה לכל הכותבים אולי נראה בעתיד סיפור מפורסם מפרי עטו של אחד מהכותבים בבלוגים..
בהחלט יכול לשחרר רגשות , הבעה , חלומות והעיקר תחושת התבטאות שתוסיף מזגרת לתמונה הקיימת בתוכי ולקבל תוצר וסגירת מעגל עבורי!