האישה העלומה שלא הייתה לה משפחה
הבנק המה מרוב לקוחות. כולם היו לחוצים. הם עזבו את מקום עבודתם על מנת לבצע את הפעילות הבנקאית שלהם והיו חייבים לחזור לפני שהבוס ירגיש בהעדרם. היא עמדה שם בפינה .סבתא זקנה ששערה הלבין. חיכתה שמישהו יתפנה אליה. נוכחתי שהצעירים נדחקו ולא איפשרו לה לגשת לדלפק. החלטתי לגשת ולברר באם אוכל לעזור לה.. הזמנתי אותה לחדרי והיא ישבה ליד בתי בת השש שבאה לבקר אותי באותו יום. הסתבר שהזקנה הייתה מחנכת ולאחר מות בעלה נשארה בודדה וגלמודה. משיחה איתה הובהר מיד שיושבת לפני אישה משכילה בניגוד להופעתה המרושלת. היא סיפרה כי יש לה כמה פנקסים ובהם רשומים יתרות של כספים שהיו מופקדים בבנקים שונים. היא סיפרה כי פנתה בעבר לשני בנקים ואף אחד לא התיחס אליה ברצינות. עיינתי בפנקסים והחלטתי לפנות לבנקים ולברר אם קיימים בהם חשבונות עם יתרות על שם בעלה ועל שמה. ואכן לאחר העברת המסמכים המתאימים התקבלו סכומי כסף נכבדים שהיו בשני הבנקים. בעת שעסקתי בברור עניינה ניהלה הזקנה שיחה עם הבת שהסכימה לתת לה את הציור שציירה. למחרת הופיעה הזקנה עם בונבוניירה ומכתב תודה מופנה אל בתי הקטנה תודה על הציור שקיבלה וכך המשיכה לבקר בבנק מידי פעם כשבידה בונבוניירה ובקשה בפיה לקבל עוד ציורים מהבת. במשך שנים נמשך הרומן. היו אלה אולי הרגעים הבודדים בחייה שמישהוא התייחס אליה. אשה ערירית ובודדה שמצאה רגעי נחמה ביחס הטוב שקיבלה בבנק וכמובן בציורים שציירה בתי ושלדברי הזקנה הם תלויים בחדרה. ופתאום פסקו הביקורים. הסיבה היחידה שיכולה לבא בחשבון היא שהזקנה נפטרה רק מאוחר יותר הבינותי את המשמעות של להיות בודדה וגלמודה היא מצאה בבנק את המשפחה שלא הייתה לה.
שעזרו לזקנה ציורי הילדה והעזרה
בבנק לקשישה שתקבל מהבנקים
את המגיע לה.עלה והצלח בסיפורים
ואם תוכל בקורט הומור.
קשר בין מקום קר
וקשוח כמו בנק,
לבין אשה, "מלאה כרימון"
חכמה, שנים, נסיון,
ובדידות.
אודה על האמת
גרם לי לצמרמורת.
הבאת הנה
לב.
זכותך.
הסיפור הוא אמיתי ונזכרתי בו לאחר כמה כתבות כואבות
על שרידי השואה ,ביניהם זקנים גלמודים, שמישהו "שכח " לשלם להם כספים שעומדים לרשותם והיו צריכים לחיות בדוחק.
יעקב
תודה רבה לך.
ר"ל
מישהו גנב,
מי?
ובכך גם "הרג".
גם את בעלי.
מי שעשה זאת -
המדינה
תחת אותו דגל ישראלי
הנישא בגאון
במסעות החיים
במאיידאנק/ אושויץ.
ואיך בנינו יכולים
לאהוב את המדינה
כפי שאבא שלהם לימד/חינך אותם?
המדינה ששדדה את אבא
והשלימה
מה שהנאצים
לא גמרו.
זו לא הייתה כוונתי.
אי העברת הכספים שהגיעו לניצולי השואה הינו מעשה מחפיר. הכספים יכלו לשפר את רמת חייהם בשנותיהם האחרונות.
הזכרתי את הנושא על מנת לציין שמישהוא נרדם בשמירה.
השיקול של פקידי האוצר הוא קודם כל טובת הקופה ולאחר מכן טובת הפרט.זו לא צריכה להיות אקסיומה.. אפשר גם אחרת.