הקבצן מבית הקברות בחליפת הפסים
מערכה ראשונה הוא הגיע עם שקית גדולה מלאה מצלצלים איש עם חליפת פסים אפורה ועניבה אדומה.. ביקש לפתוח חשבון וידע להתמקח על שעורי הריבית לפיקדון. התנהגותו ושפת הגוף הצביעו על אישיות שרגילה להיות בציבור של אנשים. הסכום היה גדול יחסית וכולו היה במצלצלים. הרושם היה שמדובר בבעל עסק שמביא את הפדיון לבנק. אולם ההוראה להפקיד את הסכום בפיקדון ארוך טווח לא התאימה להערכה. עברו הימים ולאחריהם השבועות והחודשים מדי יום הפקיד האיש בחליפת הפסים את המצלצלים שלא ידענו מה מקורם. מערכה שניה היה זה יום סגריר היה קר בחוץ והשמים בישרו כי הגשם יגיע בקרוב. עמדנו שם קבוצת חברים שבאו לתת כבוד אחרון לחבר שהלך לעולמו בדמי ימיו. היינו שקועים בהאזנה לתפילת האשכבה ולנאומים שנשאו החברים לזיכרו של החבר שנפטר. 4 חברים נשאו את ארונו של המת והשיירה החלה בצעדה מדודה אל הקבר. הקבצנים עטו עלינו עם הקופסאות המרשרשים וביקשו נדבה לעילוי נישמת הנפטר. כולם חיטטו בכיסיהם והוציאו את המצלצלים נדבה לקבצנים שהמשיכו למלמל פסוקים מהתנ"ך והוסיפו ברכות לנפטר שיפתחו בפניו שערי שמים גם אני הכנסתי יד לכיסי ומצאתי כמה מטבעות הושתי יד להניח אותם בקופסה שרישרשה לנגד עיני. ואז הוכיתי בהלם .הקבצן שרישרש עם הקופסה לנגד עיני היה ..... האיש בחליפת הפסים האפורה האיש שהגיע מידי יום לבנק להפקיד את הפדיון של עסק הקבצנות מבית הקברות.. המסקנה: שאפשר להיות עשיר גם ממכירת אשליות אשליות מתובלות בברכות לעילוי נשמת הנפטר. המענין בסיפור שלא ראינו פתיחת שערי שמים כפי שהבטיחו לנו הקבצנים. אולם כן ראינו פתיחת ידים שהעבירו מצלצלים . לבעלי העסקים של מוכרי האשליות.אשליות לאריכות ימים ב...עולם הבא.