מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > אני שונא ים אולם לא היססתי לזנק למערבולת

אני שונא ים אולם לא היססתי לזנק למערבולת

אני שונא ים אולם לא היססתי לזנק  למערבולת

הים השקט הטעה את הרוחצים. גלי אדווה ריצדו על פני המים ושיוו לו רוגע. . המים היו צלולים והזמינו את הרוחצים לקפוץ לתוכם ולטבול במימיהם החמימים. אולם מי שמכיר את האזור יודע עד כמה המראה מטעה זרמים משתנים יצרו מערבולות שסחפו כל גוף שנקרה בדרכם ללב ים האם דייג אוהב דגים? שאלה רטורית שאין לה מענה.. אני ימאי ששונא ים..אני אוהב לראות ים מהחוף. בשרותי הצבאי שרתי ביחידת הנחיתה של חיל הים האימונים היו ברובם על הים בקיץ בחורף ובסערות הקשות שפקדו מידי פעם את אזור האימונים פעמים רבות נקראנו לזנק למים בשעה 4 בבוקר בחורף קר על מנת להציל את הסירות מניקמת הים. זו הסיבה שאני שונא את הים. צעדתי עם חבר ליד חוף גורדון כשעיני קלטו התקהלות רוחצים כולם הצביעו לכיוון גבר שנסחף ללב ים כשהוא שוקע ועולה לסרוגין תוך שהוא מנפנף בידיו כאות למצוקה. באותו רגע ראיתי קבוצה של 4 בחורים מזנקים למים ושוחים אל הטובע. מתוך הכרותי את האזור ערכתי סקירת מצב והגעתי למסקנה שמבצע ההצלה נדון לכישלון. 4 הבחורים נראו צנומים ולא יוכלו להתגבר על הזרמים. לקח לי בדיוק חצי דקה להחליט שאני קופץ למים. תוך דקה הגעתי אל הטובע בעזרת הזרמים החזקים. מאחורי ראיתי גם את חברי שוחה אחרי עכשו היינו 6 בחורים שמנסים להציל בחור בן 27. המבצע היה קשה ודרש כושר גופני עילאי. שחינו נגד הזרם כאשר אנו מתקדמים מטר ונסוגים 90% אחורה. יחד המשכנו להילחם בזרמים אולם לא יכולנו להם. לאחר עבודה של כחצי שעה שמתי לב שהתקדמנו מרחק קטן בלבד כן שמתי לב שהחבורה הצטמצמה והבחורים נטשו אחד אחד. ופתאום מצאתי את עצמי לבד עם הטובע מנסה טכניקה חדשה. צלילה וזינוק תוך כדי דחיפה של הטובע. הזמן נראה לי כנצח. ההתקדמות הייתה איטית אולם ראיתי שאנו קרבים לחוף במשך כשעה הצלחתי להתקדם מרחק של כ-100 מטרים. ופתאום הרגשתי קרקע מתחת רגלי.. עמדתי נושא את הטובע על זרועותי . אולם הרגלים לא נשמעו לי.. הם כשלו עם כל נסיון לעשות צעד קדימה. עכשיו אנו על החוף וכולם זינקו לקחת את הטובע מידי. עמדתי נטוע . רגלי סרבו ללכת. המאמץ נתן את אותותיו לקח לי מספר דקות להתאושש עד שיכולתי לגשת אל הטובע. החברהעשו עבודה טובה ורוקנו את המים מקרביו. הוא זיהה אותי ומילמל דברי תודה.. המזל שיחק לו הפעם. הייתי במקום באופן אקראי. איש ים מיומן שאומן ימים ולילות להיות לוחם קומנדו השרירים המסורגים על גבי הראו את העבודה הרבה שהושקעה בי.. היה זה הניצול הראשון. על הניצול השני בפרק הבא.

תגובות  2  אהבו 

653
13/07/11
אכן ספורך המקסים
שבו הצלת אדם שטבע
במערבולת .ספורך כמו חי לנגד עיני.
בהצלחה בכל כתיבתך.
תודה על תגובתך. למי שמכיר את הים כמוני יודע עד כמה הוא אכזר. הים האכזר גבה קורבנות רבים מבין חיילינו. הצוללת דקר שטבעה על צוותה המשחתת אילת שטובעה ע"י טילים מצריים . חלק גדול מהקורבנות לא נמצ...
תודה על תגובתך.
למי שמכיר את הים כמוני יודע עד כמה הוא אכזר.
הים האכזר גבה קורבנות רבים מבין חיילינו.
הצוללת דקר שטבעה על צוותה
המשחתת אילת שטובעה ע"י טילים מצריים . חלק גדול מהקורבנות לא נמצא עד היום.
ולמרות זאת כשהיה צריך לקפוץ למים להצלת טובע עשיתי זאת ללא פקפוק.
ידעתי כי תודות לכושר הגופני אוכל להתמודד עם המערבולת. האימונים הקשים ביחידת הנחיתה חישלו אותי להתמודד עם קשיים בים.
יעקב גרשון
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה