מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > דמות הגיבור שלא ניתן לשכוח

דמות הגיבור שלא ניתן לשכוח

דמות הגיבור שלא ניתן לשכוח

הוא עמד זקוף חזהו מובלט קדימה, ידיו מתוחות לאחור ועיניו אש להבה. הוא עמד בקצה החצר כמי שמנסה לא להתבלט אולם עמידתו האיתנה הביעה את אשר ידענו כולנו כי הוא המפקד. היה זה ידידיה בנו של השרת שנהג לעמוד מידי בוקר במסדר מתערב בין תלמידי הגימנסיה לשמוע את פסוקי הבוקר מפיו של המנהל בוגרשוב. זוכר אני את הבוקר המיוחד את המסדר הדומם שלא נשמעה בו אפילו מילה ואת המנהל בוגרשוב עומד ועיניו דומעות מוסר את הידיעה המרה כי ידידיה איננו. כולם הסיטו מבטיהם אל הפינה בה נהג ידידיה לעמוד מידי בוקר. הפינה הייתה ריקה. ידידיה לא היה שם. והמנהל החל לספר וקולו ניקטע בפרץ של בכי הוא סיפר על המבצע שערכה ההגנה לפוצף את מתקני הרדאר של הבריטים שבאמצעותם איתרו את אוניות המעפילים צרור פילח את גופו של ידידיה והוא נהרג.במקום עד היום אני רואה בעיני רוחי את דמותו של ידידיה גיבור על ניצבת בחצר הרחבה של הגימנסיה הרצליה גיבורים אינם מתים דמותם ניצרבת לעד בלבבות.

תגובות  2  אהבו 

565
31/07/11
סיפור מענין אך עצוב לצערנו
נפילתו של ידידיה בקרב.
אכן הוא היה גיבור
דמות שנשארה חרוטה בלב.
הוא דומה לשחקן מפורסם באותה תקופה בשם לי ז'קובס ולכן יותר קל היה לי לזכור אותו.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה