מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > מה לעזאזל חיפשנו על האוניה

מה לעזאזל חיפשנו על האוניה

מה לעזאזל חיפשנו על האוניה

ישבתי על הסיפון בירכתי האניה צופה אל האופק האין סופי שכולו מים ועוד מים ועוד מים.. הים היה חלק והאניה שייטה במהירות כשהיא משאירה אחריה שובל של קצף המראה המונותוני נתן את אותותיו ותוך מספר דקות תפסה אותי תרדמה שנמשכה מספר שעות ללא הפסקה. לפתע התעוררתי מתנודות חזקות שטילטלו את האוניה לימין ולשמאל.. מבט אחד אל האופק הסביר לי כי אנו מתקרבים לאזור סוער. הים הלך והתמלא בגלי ענק שטילטלו את האניה כקליפת אגוז. גלי ענק בגובה 5 קומות תקפו והיכו את הירכתיים בחמת זעם. הטבע ערך הפגנת כוח הוא הראה לנו את כוחו ההרסני.. התנודות השפיעו גם על ההרגשה תחושת כבס תקפה גם את החזקים שבינינו. והדלאים התמלאו בקיא. למרות תחושת הכבס שפגע באנשי הצוות ההוראה הייתה לעבור לאורכו של הסיפון ולוודא שכל הכלים יהיו קשורים היטב לגוף האוניה ברגעים אלו חלפה בכולנו מחשבה מה לעזאזל חיפשנו כאן על האוניה מדוע לא התגייסנו לגולני או גבעתי או לאיזו יחידת טנקים מפוארת אולם לאחר ששככה הסערה והים חזר להיות חלק כמו חמאה. חזרנו להיות ימאים גאים הימאים שחוצים אוקינוסים מבקרים בנמלים ובמדינות וכשחוזרים הבייתה אומרים שלום ולא להתראות.

תגובות  2  אהבו 

577
01/08/11
לא הבטחת אבל קימת.
משל לסיפור שהיה מוכן ומזומן
ושלפת אותו ושלחת בזמן .יפה מאד סיפורך, טוב
שחזרתם בשלום כנראה מישהו למעלה
קצת אוהב אותכם.
תודה על הברכה.
אנשים לא יודעים מה כוחו ההרסני של הים
אני מכנה אותו תמיד הים האכזר
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה