חשבון נפש לראש השנה
ראש השנה קרב ובא ואנו עומדים בפיתחה של שנה חדשה . בראש השנה אנו עושים חשבון נפש ומבקשים מחילה על כל עונותינו וחטאותינו. לכן ראש השנה נקרא יום הדין יום שבו אנו נדונים עיל פעילותנו בשנה שחלפה ונקבע מה יהיה גורלנו בשנה הבאה.הימים שבין ראש השנה ויום כיפור נקראים הימים הנוראים. 'גם אני רוצה לעשות חשבון נפש לגבי ראש השנה לא זאת שתבא עלינו לברכה אלא לראש השנה המסויימת של שנת 2001 שההגדרה "הימים הנוראים" מתלבשת עליה היטב. . הנשים עשו את מה שנהגו לעשות מידי שנה ,ניקו ומירקו כל רהיט וארון בבית.מירקו סירים ורחצו את סט הצלחות המיוחד לראש השנה. ההכנות החלו כחודשיים לפני החג . העבודה הייתה רבה והנשים היו אמורות לדאוג שהכל יהיה נקי ומוכן לארוח החגיגי אליו הוזמנו בני משפחה. המכה הראשונה הגיעה כאשר הבת נשלחה לבדיקת ממוגרפיה . הצילום הראה ממצא שחייב צילום c.t. וביופסיה. המכה הונחתה בלי הנחות."הבת חולת סרטן עם גרורות לכבד.שמשמעותו פסק דין מוות." זו הדרך החדשה שנוהגים בה הרופאים לומר לחולה את האמת בלי כחל וסרק. המכה הייתה קשה ושיבשה את כל התוכניות לחג. אלא שבזה לא תמו המכות. האשה הייתה צריכה לעבור בדיקת דיקור מסויימת וכאשר באנו לקבל את התוצאות נחתה עוד ידיעה מכאיבה." האישה חולת סרטן הלבלב עם גרורות לכבד שמשמעותה פסק דין מוות." כך הודיעה הרופאה. ואז הגיעה המכה שהיכתה את כל העולם בתדהמה. אסון נפילת התאומים שחל ב-11.9.2001 ושבו נהרגו קרוב ל-3000 אנשים.. האבל היה גדול והתערב באבל הפרטי שלנו. מדהים היה לראות את האם והבת צופות בטלויזיה ומבכות את ההרוגים באסון התאומים. לרגע שכחו את מחלתן ופסק דין המוות המרחף מעליהן. המראה המזויע של אנשים קופצים אל מותם מקומות עליונות השכיח מהן לרגע את צרתן. ואז עלתה בראשי ההגדרה שניתנה לאותם ימים . היא הדהדה בראשי כעין קריאת תיגר למה שקורה ולמה שעלול לקרות . לא סתם מכונה התקופה הזו "הימים הנוראים ". היו אלו ימים נוראים הן מבחינת הכלל והן מבחינת הפרט. והפרט הזה הייתי אני ושתי הנשים היקרות לי. הימים הנוראים נמשכו חודשים כשבכל יום חווים את המוות שנוגע ונסוג. לרגע היה ניתן לחשוב שהמוות מוותר לשתי הנשים. אלא שהתמונה השתנתה מידי יום לקולא ולחומרא עד לסוף המר. ברגעים קשים אלה ניסיתי לחשוב מה הסיבה ששתי נשים שכל ימיהן נתנו יד לעזור לאלמנות. שהיו כעין מוסד סוציאלי שעזר לעניים ותמך בחולים ,מאבדים את חייהן דווקא ביום שהוא חג לכלל ישראל. האם מי שדן אותנו לחובה ולזכות דורש את הקורבנות שנהגו להקריב לו בבית המקדש.?אינני יודע לשאול את כל השאלות ולכן אין לי גם את כל התשובות.וחשבון הנפש ישאר פתוח. תקו
אני הבאתי את המתים אל שולחני....יעני מודרני