בפיוט ונתנה תוקף אנו חשים את אפסות האדם לעומת אלוקיו

בפיוט ונתנה תוקף אנו חשים את אפסות האדם לעומת אלוקיו תפילות ימי ראש השנה ויום-הכיפורים מרגשים אותנו, דתיים כחילונים, עד דמעות.אני אישית חשה את המילים חודרות עמוק לנשמתי ומרעידות מיתרים נסתרים.אך מעל לכולם, פיוט "ונתנה תוקף" הוא פיוט מרגש במיוחד, הנאמר בעמידה מול ארון קודש פתוח. . הפיוט מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוקי ישראל, ואת אפסות האדם מולו. הוא בין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים והמרומם ביותר בתפילות ראש השנה. הוא נאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים . הפיוט נמצא בגניזת קהיר, ותוארך למאה ה-10 לכל המאוחר. מסורת מהמאה ה-12 מייחסת אותו לדמות אגדית מהמאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא [מיינץ] אשר היה בעת מסעי הצלב מגדולי הדור ומקורב למלכות ועונה עד מוות על ידי הגמון אכזר: לפי סיפור זה, נדרש ר' אמנון על ידי הבישוף ממגצנא להמיר את דתו. הוא ביקש שייתן לו שלושה ימים ובהם יימלך בדעתו איזו תשובה לתת. מיד אחר כך נקפו מצפונו על שלא סירב מיד להיענות לדרישתו של הבישוף, והוא לא התייצב לפני הבישוף בבוא הזמן שנקבע לו. וכשהובא בעל כורחו לפני ההגמון, ביקש שיקצצו את לשונו, על שלא דחתה מיד את הדרישה להתנצר. ההגמון ציווה לקצץ את רגליו, שאחרו לבוא אליו, ואת שאר איבריו. קצוץ איברים הובא בראש השנה לבית הכנסת והתפלל תפילת "ונתנה תוקף" שחיבר אז. עם סיום התפילה הוציא את נשמתו. כעבור שלושה ימים נתגלה בחלום לקלונימוס בן משולם, לימדו את הפיוט וגזר עליו להפיצו בכל קהילות ישראל. הפיוט "ונתנה תוקף" זכה בשנים האחרונות לתהודה רבה, גם בחוגים שאינם מבאי בית הכנסת, עקב לחנו לפיוט של יאיר רוזנבלום, כאשר במניינים שונים ברחבי הארץ הוא אפילו זוכה לעדיפות על פני לחנים מסורתיים, מקדמת דנא. המניע ליצירת הלחן הייחודי הזה, הייתה נפילת 11 מבני קבוץ בית השיטה, במלחמת יום הכיפורים,אשר לזכרם הלחין יאיר רוזנבלום את התפילה הזאת מחדש, בניגון קורע לב. באתר קיבוץ בית השיטה נכתב: "בטקס* הזיכרון, שנערך בערב יום-הכיפורים, עלה חנוך אלבלק, מבני הקיבוץ, על הבמה ושר את מילות התפילה בלחן של רוזנבלום. קהל של יותר מאלף איש ישב על מקומו ודממת-מוות ריחפה באוויר. כשהסתיים השיר, קמו החברים בזה אחר זה, כמו על-פי אות מוסכם, ועזבו את המקום בדומייה. "הרגשנו שאחרי שיר כזה אין מה להוסיף עוד", אמרו לאחר מכן. מקצתם אף התבטאו: "זה היה רגע של קדושה שלא הבנו אותה, אבל חשנו אותה במלוא העוצמה". כאמור, המלחמה ההיא[יום כיפור], זעזעה את עולמם של חברי הקיבוץ. אחד מהם, אריה בן- גוריון אומר בסרט שהוקרן על הנושא: "עצם העובדה שהותקפנו בגלל יהדותנו, ביום הקדוש ביותר ליהדות,גרמה גם למי שלא האמין עד אז, להבין שלעולם לא יוכל לברוח מיהדותו". הפיוט הקשה מציב את אלוקים בעמדת הדין: כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כן תעביר ותספר ותמנה ותפקד נפש כל חי ותחתך קצבה לכל בריה ותכתב את גזר דינם בפיוט הזה מתגלה האל בפנים המחרידות של המציאות חסרת החמלה: אותה המציאות שאנו מכירים טוב כל כך ממדור האסונות של העיתון, או מביעותי הלילה שלנו:"מי במים ומי באש" מילים המטילות אימה על האדם ומכוונות אותו אל האפשרות לשנות גורל זה. הקהל כולו קורא יחד, בקול ובתקווה: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". [ר' יודן בשם ר"א אמר: שלשה דברים מבטלים גזירות רעות, ואלו הם: תפלה וצדקה ותשובה. ושלשתן נאמרו בפסוק אחד]. -בקהילות אשכנז ואיטליה נאמר הפיוט בחזרת שליח הציבור על תפילת העמידה, בתוך סדר קדושה. -בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני תפילת העמידה של תפילת מוסף, בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. -ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל. ונתנה תוקף /כותב לא ידוע ונתנה תקף קדשת היום כי הוא נורא ואים ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת אמת כי אתה הוא דין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה ותזכר כל הנשכחות ותפתח את ספר הזכרונות ומאליו יקרא וחותם יד כל אדם בו ובשופר גדול יתקע וקול דממה דקה ישמע ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין לפקד על צבא מרום בדין כי לא יזכו בעיניך בדין וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כן תעביר ותספר ותמנה ותפקד נפש כל חי ותחתך קצבה לכל בריה ותכתב את גזר דינם