מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > הנער עם עיני התכלת שהיה ההרוג הראשון מהשכונה

הנער עם עיני התכלת שהיה ההרוג הראשון מהשכונה

הנער עם עיני התכלת שהיה ההרוג הראשון מהשכונה

עיניו הכחולות היו סקרניות הוא רצה תמיד לדעת מה קורה, לדעת הכל. מבטו היה חודרני וכשהגיע אל החבורה היה דוחף את ראשו מעל הכתף של זה שלפניו סקרן לראות מה העסיק את החבורה .כזה היה לייבלה הנער הפולני. למרות שרצה להידמות לחבורה הוא היה יוצא דופן במראהו , נער בן 16 עם בלורית שער בלונדיני ועיני תכלת בשונה מהצברים הברונטיים עם העיניים החומות. הצפון הרחוק של תלאביב במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה הייתה עדיין בחיתוליה..בתים שצצו פה ושם והאזור דמה יותר לשכונות בניגוד לרחובות הצפופים כיום. כולם הכירו את כולם וידעו מה קורה בצלחתו של השכן.. הנוער נהג להתאסף ליד הירקון קראו לחבורה "הצירק". השיחות נסבו בדרך כלל על סירות , על דייג ועל הסרטים שהוצגו בקולנוע אחד העם. מדי פעם זרק מישהוא מהחבורה הערה על המצב המתוח ועל מה שעומד לקרות לאחר שהבריטים יעזבו את המדינה. ואז שלחו אחד לשני מבטים חשדניים בניסיון לנחש אם מישהוא יודע והאם גם האחר חבר באחד האירגונים..רובנו היינו חברי ההגנה אולם היו בינינו גם חברי אצ"ל ואולי גם חברי לח"י.. מועד יציאתם של הבריטים מהארץ הלך וקרב. המתיחות התגברה והיו התקפות על התחבורה ועל ישובים מבודדים. הידיעה הקשה שהגיעה אלינו היכתה את כולם בתדהמה. מכונית שהעבירה נערים לבן שמן הותקפה ע"י חיילי הליגיון הירדני מתוך מחנה צבאי בריטי בבית נבאללה. היו הרוגים ופצועים. מאוחר יותר הסתבר שהנערים היו חברי ההגנה שנשלחו לתגבר את השמירה על בן שמן. אז גם נודע לנו שבין ההרוגים נמנה גם ליבלה מהשכונה. כולם התאבלו על לייבלה שהיה דמות יוצאת דופן. מידי פעם עולה דמותו בזיכרוני. דמות של נער סקרני שהיה דוחף את ראשו מעל כתפו של זה שעמד לפניו על מנת שיוכל לראות מה קורה במרכז החבורה. . לייבלה היה ההרוג הראשון מהשכונה אולם לא האחרון. הסיבה שדמותו נשארה חקוקה בזכרוננו בגלל היותו חריג.או אולי בגלל שהכרנו את המוות מקרוב.

תגובות  2  אהבו 

602
הרבה רגש יש בסיפורים שלך .אולי בגלל זה אני קוראת אותם
הסיפורים שלי הם אמיתיים כשאני מעלה אותם על הכתב אני חי אותם זו הייתה תקופה אחרת ילדות קצרה שהעבירה אותנו במהירות לעולם המבוגרים. ילדים בני 16 שנפלו בטרם הספיקו לטעום את טעם החיים....
הסיפורים שלי הם אמיתיים
כשאני מעלה אותם על הכתב אני חי אותם
זו הייתה תקופה אחרת
ילדות קצרה שהעבירה אותנו במהירות לעולם המבוגרים.
ילדים בני 16 שנפלו בטרם הספיקו לטעום את טעם החיים.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה