שטרודל אקרא לו

היום, ישבתי מהורהרת עם עצמי שלא יזיק בכלל אם יהיה לי חבר-אוהב, אחד כזה מפרגן שיהיה אמין, שיידע להקשיב, להסכים איתי - לא רק כזה שמטיח בי האשמות ומשקר חבר-אהוב-שטרודל, שינגב לי ת'דמעות - שיחייך מ?א?ש???ר כשאצחק הוא ילטף אותי - ואני אבוא לו מאחור בחיבוק, עליו אשען, לא אפחד כלל . אתן לו את זמני את כולי, ליבי, נפשי וגופי. אני ראויה לטוב ביותר, נמאס להיות כדבר מובן מאליו, כרקע בתמונה מהוהה. חבר-אהוב שיאמר לי לילה טוב נשמה, בוקר אור נסיכה - להכין לך ארוחה ? אעניק לשטרודל, את מה שהצדיק לא ידע לקבל . שטרודל בחכמתו, יעניק לי מעבר למה שהצדיק בטיפשותו החסיר . אני משתוקקת לחבר-אוהב ש??או?כ?ל א?ת?ו? ל?ט?י??ל יד ביד, על חוף הים. יחפים נצעד, רק שנינו לבד, לא נראה אף אחד. שהצדיק נכנס שמתי לב, ובכל זאת המשכתי להרהר - זכותי המלאה בהרהור תחילה! הוא לא הפריע, רק התכנס בתוך עצמו. הצדיק יודע, שכאשר אני חושבת, מתכננת ויוצרת, אני מממשת . מאוחר יותר שאל על מה התהייה - סיפרתי לו "האמיני לי אורה, לא תמצאי טוב ממני" אמר בטוח בעצמו. אני מאמינה לו, ועוד איך מאמינה !