קומי אמא ממיטת חולייך

קשה לראות חולה שוכב במיטת בית חולים קשה שבעתיים כאשר החולה היא האמה היא זיהתה אותי עם כניסתי ועשתה מאמצים לומר משהוא אלא שהמשפטים היו קטועים ולא ברורים. ליטפתי את ידה והרגשתי את הזרמים שעוברים בה. היא הישירה מבטה אלי וקראתי בעיניה את הסבל שעובר עליה. הייתה כעין תחינה במבטה. קח אותי מכאן. אני רוצה הבייתה.. הלב ניצבט ואני מנסה להתעלם ממבט התחינה. מלטף את ידה ומסביר לה כי עליה להתחזק ולאחר מכן תוכל לחזור לביתה. לא היה ברור לי אם קלטה את מה ששידרתי לה. התרופות שנמהלו באינפוזיה היו מיועדות להקל על הכאבים שתקפו אותה אולם יחד עם זאת גרמו לה לטשטוש וקושי לארגן את מחשבותיה.. התרופות גרמו לה להזיות. שמעתי אותה שואלת אם לקחתי את החליפה. לא היה ברור לי לאיזו תקופה נדדו מחשבותיה. על מנת לא להביך אותה עניתי בחיוב. ושוב שאלה "האם החליפה כחולה"? ושוב הנהנתי בחיוב.ולאחר מכן הוסיפה "תגיע עם מלכה לחיפה". עכשיו היה ברור לי שהיא מדברת מתוך הזיה. מלכה רעיתי נפטרה לפני 10 שנים. פתאום פרצה בבכי ואמרה"בית קברות". ידעתי שחזרה להכרה והבינה מה שקרה כאן. הדקות חלפו והחומר שהוזרק לאינפוזיה המשיך בפעולתו . שוב ראיתי את עיניה המצועפות. ברגע זה נכנס לחדר אחי הצעיר שהגיע מארה"ב . "אמא תגידי שלום לאברהם " אמרתי והצבעתי עליו. היא שלחה אליו מבט שואל וכנראה לא זיהתה אותו. חזרתי שוב ואמרתי שזה אברהם. לאחר שבהטה בו שאלה אותי אם הוא הבן של אסתר. לא היה ברור לי מי זאת אסתר . "זה אברהם הבן שלך" חזרתי כשאני מציג שוב את אחי. כנראה וההכרה חזרה אליה. דמעות הופיעו בעינה והיא ליטפה את ידו של אחי. ראיתי גם את הדמעות הנכבות בעיניו של אחי. המראה זיעזע אותו. גם אני ישבתי שם כואב עם עקצוצים בלב. קשה לראות אדם חסר אונים שוכב בבית חולים אולם קשה שבעתיים אם זו האמא. ישבתי שם עם מבט של ספינקס. למרות הכאב לא נטפה אפילו דימעה אחת מעיני . הריסון העצמי שלי הפליא בעבר את אחי וחברי . כך נהגתי כאשר נפטרה רעיתי ולאחר מכן בתי. מבט הספינקס הטעה אותם. כולם חשבו שאני גיבור אולם הלב שתת דם. גם כעת הלב הדואב לא שינה את פני הספינקס מבט קשה שנגרם כתוצאה ממוראות המלחמות. יצאתי מבית החולים בלב כבד תוהה מה ילד יום.השרתי מבטי אל על מביט אל השמיים הקודרים. התפללתי שמחר תיזרח השמש ותביא עימה חדשות טובות.. זכרתי את המשפט שנהגה אמי לומר כאשר שמעה על דודה זקנה שילדיה נטשו אותה. "אמה יכולה לטפל ב20 ילדים. 20 ילדים לא יכולים לטפל באמא אחת" היא נהגה להדגיש את המשפט נהנת מהמשפחה הדואגת שתמיד ששים לעזור לה. כל הילדים והנכדים והנינים באו לבקר אותה בבית וגם עתה כשהיא שוכבת בבית חולים.