האדם שמאחורי המסיכה והתחפושת של הזיקנה

האדם שמאחורי המסיכה והתחפושת של הזיקנה החברה הצעירה טרם הפנימה את גודל השינוי אשר חל בזקנים המודרניים ,ועדיין מביטים בהם בדרך סטיגמות המקובעות לגבי זיקנה וזקנים. כחברה הסוגדת לצעירים ולגוף הצעיר והחטוב,הזקן אשר מאריך את ימיו בתוכה ,כיום יותר מאשר בעבר-אינו אותו זקן של פעם.הוא חיוני יותר,משכיל,משתוקק וחפץ לחיות את חייו ברמה טובה ובבריאות טובה.לכן, הגיע הזמן לשנות גישה אל הנושא המפחיד את כולם ,אך הוא מנת חלקם של כל באי עולם-הזקנה! האומנם לאדם זקן אין לו בחייו-הזדמנות לשינוי, לאהבה, למערכת יחסים חדשה, לפיוס, לנוחם, לנחמה, להבנה ולהשלמה- לא רק בימי זקנתו, אלא אפילו בימיו האחרונים? רוב הזקנים הם השקטים, המזדקנים בביתם,וממשיכים בחיים עצמאיים למרות הזיקנה והחולי.הם הזקנים אותם כמעט שלא רואים-"השקופים". רוב הצעירים אינם מודעים לכך,כי שביעות רצונם מהחיים ,אינה נופלת מזו של הצעירים ואף גבוהה יותר. לאנשים "זקנים",עם רגשות חיוביים בריאות גופנית טובה יותר, יכולת התמודדות טובה עם מצבי מעבר וחולי, שביעות רצון רבה יותר מחייהם, חשיבה יצירתית, התנהגויות אקטיביות ובנוסף - שנות חיים ארוכות יותר.[אנשים אופטימיים וטובי מזג חיים, בממוצע, שבע שנים יותר מאחרים]. הזקן נתפס כחסר אונים וכך,נרמס החופש שלו להתפתח .יש התופסים את הזקן כילד קטן והתנהגות זו עלולה להגשים את עצמה. רק חום ואהבה חסרים לו,לדעת החברה,אך הזקן הוא הרבה מעבר לזה. אנשי מקצוע מבחינים בין זקנה המלווה בבריאות נפשית לזקנה שאינה מלווה בה. מאחר ובאופן טבעי ,מלווה הזקנה בשינויים רבים, מוגדרת בריאות נפשית בזקנה כיכולת להתמודד עם המציאות המשתנה. ה"מציאות המשתנה" כוללת הן שינויים חיצוניים וסביבתיים כפטירת בן זוג, מעבר לבית אבות וכן הלאה, והן שינויים פנימיים הכוללים שינויים פיסיולוגיים, פסיכולוגיים ומנטליים. בריאות נפשית בגיל המבוגר מוגדרת ,כיכולת של האדם להתמודד עם המציאות המשתנה . השנוי מלווה ברוב המקרים ברגשות שליליים, תחושת אובדן ואבל, עצבות ולא פעם גם כעס. הכוח להתמודד עם השנוי במצבי חולי, בדידות, אובדן הוא תולדה של החוסן הנפשי שהאדם מצליח לגייס, בנוסף לתמיכה הרגשית והחברתית שהוא יכול לקבל. אותו חוסן נפשי נדרש גם בכוח לשנות מציאות קיימת. הזקנים זקוקים יותר מכל להכרה בערכם, לשינוי בתדמיתם, ליחס של כבוד ולהערכה מצד הצעירים בחברה. אלה צרכים רגשיים ולאו דווקא פיזיים, וחשוב שבני משפחה ואנשי מקצוע יכירו בחשיבותם. הזקנים הרי משקפים, את העומד לקרות לצעירים,לכן יפה שעה אחת קודם,יש לעודד את החברה הצעירה שתדאג להם ולאיכות חייהם וכך ידאגו גם לעצמם- לעתיד לבוא ,לחיות את חייהם בכבוד ובמקסימום ניצול היכולות. כמטפלת הוליסטית ,אני מאמינה שהקניית כלים כמו מדיטציה,רייקי וחומר רוחני על מהות החיים וראיית המוות בצורה רוחנית ,יכולה ללוות את הזקן עד יומו החרון.כלים אלה מחזקים את הרוח וכן את הגוף. כמו כן ,לימוד תפעולו של מחשב ושמירה על חברה וירטואלית כמו באתר "מוטקה",העונה לצרכים חברתיים ומאתגרים את הלימוד ,שמיעת החדשות בתחום הגיל ועוד,יכולים לתת עוד פן חיוני לגיוון חייו של הקשיש ושימור עירנותו. הזקן מנוסה יותר וחכם יותר מהצעירים, לאחר שנות חיים ארוכות. כדאי לאפשר לקולו להישמע. חשוב לחזק את הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלו,אשר עלול להתערער לאור הלחצים המופעלים עליו לעת זקנתו. ושירו של דן אבידן מביא את הראיה בעבר של הזקן: אדם זקן/מילים: דוד אבידן אדם זקן - מה יש לו בחייו? הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם. הוא מדשדש אל המטבח ושם המים הפושרים יזכירו לו שבגילו ... שבגילו ... אדם זקן, מה יש לו בבקריו? הוא קם בבוקר קיץ וכבר סתיו נמהל בערב בנורות חדרו. ממסעו במסדרון הוא טרם שב כי שם הוא עוד חשב ... מה לעשות עתה ומה לקרוא אדם זקן ... אדם זקן, מה יש לו בגילו? הוא מנמנם כי הוא פוחד לישון. עיניו פקוחות למחצה, מנחשות לפי תנועת הכוכבים, אם הלחישות רומזות, כי זה לילו האחרון. אדם זקן, מה יש לו בערבו? לא מלך הוא ויפול לא על חרבו.