קזבלנקה

היתה שבת יפה, שטופת שמש. נסענ ו לחנות "תבלין" ליד מושב אשתאול. אני כל כך אוהבת להיכנס לחנות הענקית הזאת, כשארומה של תבלינים ועשבי תיבול נכנסת לך לאף וגורמת לך שמחה גדולה. אז הסתובבנו שם וקנינו לנו מיני תה, תבלינים ותערובות מופלאות של עשבים. פשוט כיף גדול. חטאנו בכל החטאים האפשריים כאשר הזמנו צלחת ענקית עם מיני שוקולדים ומוס קפה שטעמו אחד מטעמי גן עדן:-) ועוד מיני תרגימא נהדרים (אני אוהבת את המלה תרגימא, לא יכולתי להתאפק סליחה , צוחקתתתתת). ישבנו לנו מחוץ לחנות, מול הנוף הירוק של ההרים, שממלא את הנפש בשלווה, וזללנו . כאשר נשארתי לבדי ראיתי שבטלויזיה מקרינים סרט על חייו של הכוכב המפרי בוגרט, שהוא אחד מהשחקנים הכי אהובים עלי. הוא דוגמא טובה לכך שיופי הוא לא הכל בחיים:-) איש שהיה יפה בכיעורו, סקספילי, מלא כריזמה. נהניתי עד מאד מהסרט. וחשבתי על הסרט קזבלנקה משנת 1942, שהוסרט במלחמת העולם השניה, סרט שבו השתתף המפרי בוגרט, שהוא אחד הסרטים הכי הכי אהובים עלי בעולם. ויש בו כמה מהמשפטים הכי מפורסמים בסרטי הקולנוע . אינני יודעת כמה מכם מכירים את הסרט. לטעמי הוא הסרט הכי רומנטי שנוצר עם הכוכבים הגדולים ביותר בזמנים שכוכבי הסרטים היו באמת משהו מופלא. סרט עם אינגריד ברגמן, המפרי בוגרט, קלוד ריינס ופול הנרייד. ספור גדול מהחיים, על קצה המזלג, סיפור של אהבה וחובה ומה שביניהם, בקצרה מלחמת העולם השניה בקזבלנקה הקוסמופוליטית "הנייטרלית", חגים במעגלים נאצים, לוחמי מחתרת, ואופורטוניסטים למינהם, כמו מפקד המשטרה הצרפתי . זוג אוהבים בפריז שנסיבות המלחמה הרחיקו אותם זה מזה, נפגשים שוב בקזבלנקה בבר אותו מנהל הגבר, ואז יש שוב משפט שהפך לנכס צאן ברזל של המשפטים בקולנוע כאשר הוא כועס על הגורל שהביא אותה לבר שלו שוב הוא אומר: מכל הערים בעולם מכל הבארים בעולם הגעת דווקא לבאר שלי. המפגש המחודש עם כל המטענים הנפשיים מצית מחדש את האהבה. בסופו של הסרט גוברת החובה על האהבה והגבר מוותר על אהובתו למען בעלה שהוא לוחם במחתרת וזקוק לה. ואז יש שוב משפט שהוא מאד חקוק בדברי הקולנוע : כאשר היא אומרת איך אוכל לחיות בלעדיך? הוא עונה לה: תמיד יהיה לנו את פריס. ואני בסוף הסרט הזה תמיד בוכה בדמעות שליש:-) וכאשר הייתי צעירה יותר גם כעסתי מאד איך זה שהאהבה לא מנצחת . לא יכולתי לקבל את העובדה הזאת:-). מספרים שבזמן ההסרטה לא ידעו בעצם איזה סוף לשים. ובסופו של דבר החליטו על הסוף שספרתי לכם. בסופו של הסרט יש משפט שחקוק אצלי באותיות זהב: שני הגברים, מפקד המשטרה, שמצא מחדש את הפטריוטיות שלו, ובוגרט צועדים לעבר הערפל, לאחר שאהובתו ובעלה הצליחו לעלות למטוס ולברוח מקזבלנקה, ובוגרט אומר למפקד המשטרה: "אני מרגיש שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה". משפט מחץ מדהים :-) זהו קשקשתי לכם מספיק, אבל נהניתי :-) מקוה שגם אתם. שיהיה לכולנו שבוע נפלא של אור ואהבה. דליה