פרשת ויחי, כוח השלטון או שלטון הכוח

פרשת ויחי: כוח השלטון או שלטון הכוח? / מוטי לקסמן, תשע"ב "למרות דמותו המושלמת של דוד במסורת ובתרבות, הרי במסופר במקרא וגם בדברי פרשנים, בכל הדורות, יש זיהוי של אלימות בהתנהגויות שונות של דוד המלך" [1]. מה עניין דמותו של דוד המלך לפרשת "ו?י?ח?י"? שלב, שלב. הדיון יפתח בפרשת השבוע, פרשת "ו?י?ח?י". זוהי הפרשה החותמת את חומש בראשית גם את סיפור מסכת חייו של יעקב. לקראת פרידתו מן החיים אומר יעקב האב לבניו דברים אחדים. מה טיבם של דברים אלה? טיבם ואפיונם של דברי יעקב מופיע בפרשת "ו?י?ח?י" פעמיים, בפתיחת דבריו ובסיכומם. בחינה מדוקדקת מורה שאין זהות בין אפיוני שני הניסוחים של דברי יעקב. בפתיחה בפתיחה מגדיר יעקב עצמו את הדברים כתחזית או כדברי נבואה לעתיד: "ו?י??ק?ר?א י?ע?ק?ב א?ל ב??נ?יו ו?י??אמ?ר ה?א?ס?פו? ו?א?ג??יד?ה ל?כ?ם א?ת א?ש??ר י?ק?ר?א א?ת?כ?ם ב??א?ח?ר?ית ה?י??מ?ים" [2]. בסיכום קריאת סיכום הדברים, מפי המספר המקראי, מציגה את הדברים כברכות: "כ??ל א?ל??ה ש??ב?ט?י י?ש??ר?א?ל ש??נ?ים ע?ש??ר ו?ז?את א?ש??ר ד??ב??ר ל?ה?ם א?ב?יה?ם ו?י?ב?ר?ך? או?ת?ם א?יש? א?ש??ר כ??ב?ר?כ?תו? ב??ר?ך? א?ת?ם" [3]. ובכן, האם אלה דברי נבואה או ברכות לבנים? נבחן שאלה זו אגב דיון בדברי יעקב ליהודה. יעקב מתאר את יהודה כשליט, בשלושה פסוקים: "י?הו?ד?ה א?ת??ה יו?דו?ך? א?ח?יך? י?ד?ך? ב??ע?ר?ף א?י?ב?יך? י?ש??ת??ח?וו? ל?ך? ב??נ?י א?ב?יך?. ג?ו?ר א?ר?י?ה י?הו?ד?ה מ?ט??ר?ף ב??נ?י ע?ל?ית? כ??ר?ע ר?ב?ץ כ??א?ר?י?ה ו?כ?ל?ב?יא מ?י י?ק?ימ?נ?ו?. ל?א י?סו?ר ש??ב?ט מ?יהו?ד?ה ו?מ?ח?ק?ק מ?ב??ין ר?ג?ל?יו ע?ד כ??י י?ב?א ש??ילו? ו?לו? י?ק??ה?ת ע?מ??ים" [4]. התיאור בפסוק הראשון ובפסוק השלישי "י?הו?ד?ה א?ת??ה יו?דו?ך? א?ח?יך? י?ד?ך? ב??ע?ר?ף א?י?ב?יך? י?ש??ת??ח?וו? ל?ך? ב??נ?י א?ב?יך?" "ל?א י?סו?ר ש??ב?ט מ?יהו?ד?ה ו?מ?ח?ק?ק מ?ב??ין ר?ג?ל?יו ע?ד כ??י י?ב?א ש??ילו? ו?לו? י?ק??ה?ת ע?מ??ים" [5], פסוקים אלה מתארים את ייעודו של שבט יהודה לשלטון. מובן זה נובע, לכאורה, מפשטו של מקרא [6]. עם-זאת, במדרש מקשרים אמירה זו לתפקודו של יהודה בסיפור תמר [7]: "אמר לו הקב"ה אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם" [8], כלומר, השלטון הוא גמול על קבלת האחריות של יהודה בסיפור תמר, יונתן גם רש"י מאמצים קישור זה [9]. רשב"ם, נכדו של רש"י, מתנגד להסבר זה ובלשון בוטה הוא טוען: "המפרש ישבחוך אחיך שטות בידו, אלא לפי שגינה את הראשונים ונטל מלכות מראובן ופיזר שמעון ולוי [10], אמר ליהודה, אבל אתה יתנו לך אחיך הוד מלכות" [11]. כלומר, יהיה ההסבר לדברי יעקב אשר יהיה, מוסכם, שפסוק ח' מציין את שבט יהודה לשלטון בעתיד. נכון, אבל לפני שנמשיך ונדון בפסוק הביניים, פסוק ט, נשים לב: "המושל יקרא שבט לפי שרודה על העם ומיסרם כמו שמיסר אדם בשבטו וכן דרך המושלים להיות שבט בידם" [12]. פירוש מקרי או איתות לגבי ההמשך??? התיאור בפסוק השני המוקד בפסוק ט הוא דימוי לשליט העתידי: "ג?ו?ר א?ר?י?ה י?הו?ד?ה, מ?ט??ר?ף ב??נ?י ע?ל?ית? כ??ר?ע ר?ב?ץ כ??א?ר?י?ה ו?כ?ל?ב?יא מ?י י?ק?ימ?נ?ו?"[13]. בפסוק זה מדומה יהודה לאריה. האם יש דימוי מתאים יותר לשליט? הרי עמוס הנביא קובע באופן ברור ביותר: "א?ר?י?ה ש??א?ג מ?י ל?א י?יר?א" [14]. אכן, האריה כדימוי או כסמל נפוץ מאוד: מאות שנים אחר-כך, במאה השתים-עשרה, כונה כך מלך אנגליה שהצטרף לצלבנים, ריצ'ארד הראשון: ריצ'ארד לב-הארי. האריה מופיע בסמל הממלכה המאוחדת, הוא גם הסמל של ממשלת בריטניה. כידוע גם חברת המכוניות פיג'ו אמצה את האריה לסמלה. גם בארץ נמצא את האריה מסמל נושאים והישגים שונים: האריה השואג בתל חי, סמל ירושלים, שער האריות בחומה דרכו פרצו החיילים לעיר במלחמת ששת הימים. האריה הוא גם תג היחידה של פיקוד מרכז. ואף מטוסי-קרב שתכננו לבנות בתעשייה האווירית נקראו בשם לביא וכפיר שמות. בתרבות האנושית מוגדר האריה בטבע מוגדר כ"מלך החיות" [15]. סביר להניח, שזה הטעם המרכזי להיותו נפוץ כמסמל שלטון, כוח והישג מיוחד. האם פרשני המקרא מסתפקים בכך? בואו נבדוק כיצד מובן הדימוי של האריה בהקשר ליהודה. במדרש מבינים את הביטוי "ג?ו?ר א?ר?י?ה י?הו?ד?ה, מ?ט??ר?ף ב??נ?י ע?ל?ית?" כהימנעות מטרף: "מטרפו של יוסף שאמרת מ?ה ב??צ?ע [16], ד"א מטרף מטרפה של תמר שהצלת ד' נפשות עצמך ותמר ושני בניה" [17]. יונתן, גם רש"י מבינים באופן דומה [18]. רשב"ם, בדרכו, לועג לפרשנות המקש