פינת החי בקיבוץ עין התכלת אריקו
אורי היה תורן בטיפול בבעלי החייים בפינת החי אשר בקיבוץ עין התכלת והוא הלך לאחר השעור למלא את התורנות שלו. הבוקר היה מחייך לכולם במין תמימות שכזו ,והשמש היתה משחקת בסנוור עם הנערים והנערות אשר בקיבוץ מלא האנשים הנפלאים האלה העוזרים זה לזה גם בשעת צרה. ואורי מתקרב לעבר הברברים ונותן להם את מזונם ,ונפנה לעבר התרנגגולים והשפנים והארנבות כשהו מלטף ומרגיע את כולם.כשסיים החלו לגרש אותו הברווזים בהתקפה חזיתית מאימים לנשוך ולתקוף אותו הוא הניח את מזונם והביט אל הרכה לשם הגיעו הברברים והאווזים כשהם שוחים את שחית הבוקר וכעת היו רגועים.לפתע ראה נחשי פיתון ענקים כעשרים מטר ממנו .הנחשים היו ענקים ומפחידים.כמעט קפא על מקומו ואז אמר אורי חדש חכו לי אולי עוד אחזור . נחשי הפיתון כנראה הבינו עברית עובדה שחיכו לו ככלבים מאולפים, והמשיכו להשתזף בשמש שהיתה נחמדה אליהם וחיממה אותם כך שיכלו לנמנם מידי פעם.אורי ניצל את ההזמנות והלך חרש חרש כחיל קומנדו בשליחות.הפיתונים המשיכו לנמנם להם ולהשתזף בשמש .ואז כשהתרחק אורי מרחק שלא יכלו לראותו בשל הצמחיה של השיחים היפה של המשק שיחי נענע וסיבה ירוקים מהם היו מכינים תה מעולה .החל אורי לרוץ כל עוד רוחו בו, והלך לאכול בחדר האוכל הנאה שהיה בטבורו של הקיבוץ עין התכלת.כשחזר אחרי ארוחת הבוקר עדין חיכו לו הפיתונים בשורה כמו במסדר.אורי ויתר על החזרה לכוון הכיתה והלך בדרך שונה יותר ארוכה אל הכיתה.בהתגנבות יחידים תוך שאורי מתקרב שפוף וזוחל כחיל מרינס אמריקאי לעבר הכיתה.האתגלה עברה מחשבה במוחו של אורי והוא המשיך לזחול בשקט,בדממה עד שקרב למקום מוסתר לגמרי מנחשי הפיתון.נחשי הפיתון החלו לריב ביניהם כשהרעש שהם עושים מפריע לשעור המענין שלימד מאיר בספרות .המורה מאיר שלא ראה את נחשי הפיתון ביקש שקט בבקשה.הפיתונים שתקו ,ונעלבו כצת הן הם חיכו לאורי.נחשי הפיתון נעלבו מהבקשה לשתוק עד שהחליטו לחמוק לתוך האדמה החולית ולהעלם מיד. ואכן כשחזר אורי עם חברין לא היו כבר נחשי הפיתון ליד פינת החי הם נעלמו, ולקיבוץ עין התכלת היתה שלווה.התלמידים הגיעו בשלום אל החדרים בקיבוצם.
מאחל לך המשך כתיבה פוריה
שבוע נפלא